מלאכת שלמה על משנה שבת · פרק 8 · משנה 4

השבשבת. יש גורסי' השפשפת ויש גורסי' השפשף וכן ברש"י והרא"ש ז"ל:

חרסית וכו'. וכתבו תוס' ז"ל חרסית כדי לעשות פי כור אע"ג דאמרי' לעיל בגמ' אין אדם טורח לגבל טיט כדי לעשות בו פי כור חרסית חשיב טפי מטיט דמצניעין אותו לעשות פי כור של צורפי זהב א"נ הכא מיירי במגובל ע"כ. ועיין במ"ש ברפ"ה דמסכת מעשר שני בשם ה"ר יהוסף ז"ל:

ר' יהודה אומר כדי לעשות פטפוט. בגמ' פריך למימרא דשיעורא דר' יהודה נפיש והא קיי"ל דשיעורא דרבנן נפיש דתנן לעיל בפירקין ר' יהודה אומר כדי לטול ממנו מדת מנעל לקטן ומשני אימא כדי לסוד פטפוט כירה קטנה [הג"ה רש"ל לא מחק שתי מלות הללו ונלע"ד שצ"ל כור קטן.] פי' רש"י ז"ל לטוח בקעים:

סיד כדי לסוד קטנה שבבנות גרסי' וצריך למחוק מלת אצבע הכתובה בספרים דבגמ' הוא דמפרש תנא כדי לסוד אצבע קטנה שבבנות ומשמע בגמ' דבבנות שהגיעו לפרקן מיירי. ופי' בערוך סיד עושין אותו מן שמרים תולין אותו בתוך החבית העופרת ומתלבן. ובלע"ז יירוסא ופסולת הסיד מערבין בו מלח ומניחין אותו באור בלא מים ימים רבים ונעשה אדום ונקרא מיניאו ע"כ:

ר' יהודה אומר כדי לעשות כַּלְכּוּל. כך נקד הר"י ז"ל:

ר' נחמיה אומר כדי לעשות אנדיפי. [הג"ה בגמ' ובהרא"ש ז"ל לסוד הכא גבי ר' נחמיה]. בגמ' אמרי' דשיעוריה דר' יהודה זוטר מדרבנן ונפיש מדר' נחמיה. ופי' רש"י ז"ל אנדיפי בת צדעא פי' למטה מן הצדעין להסיר שיער דק. ובגמ' במסקנא איכא מאן דמפ' דאנדיפי ר"ל פדחת שסכין שם שלא במקום שיער להאדים הבשר וכדאמרי' דדרש ההוא מרבנן במעשה מרכבה ונפקא צדעא מן כותלא ומחתיה באנדיפי דהיינו בפדחתו וכן פי' הרמב"ם ז"ל. אכן בפי' ה"ר יהונתן כת"י מצאתי שתפס פירושו של רב כהנא הראשון וז"ל ר' יהודה מחמיר מדרבנן כי היכי דחזינן דמחמיר ר' יהודה בחבל ור' נחמיה מחמיר מכולהו וקאמר כדי לעשות אנדיפי מפרש בגמ' לעשות ממנו סימנין לכלי העשוי למדוד בו יין או שמן שמסמנין בו בסיד ע"כ בדינר ומחייב ר' נחמיה אפילו בסימן אחד עכ"ל ז"ל: