מלאכת שלמה על משנה שבת · פרק 1 · משנה 8

בש"א אין נותנין עורות לעבדן וכו'. ומצאתי מנוקד במשנת ה"ר יהוסף ז"ל לעבדן הבית בדגש והוא תימה בעיני [אין אנו יודעים תמיהתו. כפי הנראה ס"ל להר"ש עדני כי קריאת התואר התמידי עַבְּדָן (לאיש הַמְעַבֵּד את העורות) היא בב' רפויה ולא כמו שאנו נוהגין לקרות בב' דנושה כמו קַפְּדָן כשהוא בא כאן לדעת הר"י לעַבְּדָן (בב' דגושה) אזי הוא שם הפועל בנו"ן לכנוי רבים והכונה לעבד אותן ודבר זה אינו נכון מטעם שכתב התפא"י. ואולי בא הר"י להוציא מנוסחת כי"ק ע' ש"י.]:

ובכולן ב"ה מתירין עם השמש. כלומר שריית דיו וכל הני דתנן בהו ב"ה מתירין היינו עם השמש. וצ"ע מ"ש דהכא תני עם השמש טפי מכל שאר דוכתי דקתני עם חשיכה ולשון הרמב"ם ז"ל שם בפ' ששי קודם חשיכה וכתב עליו מגיד משנה ומ"ש רבינו קודם חשיכה ובמשנה עם השמש לפי שכבר באר שמשתשקע החמה עד שיראו שלשה כוכבים הוא בין השמשות שהוא ספק חשיכה ע"כ. ופירשו בתוס' ודוקא בשקצץ וכדאמרינן בגמ' גבי אגרות וב"ש אסרי אע"פ שקצץ וכתב הר"ן ז"ל ומסתברא לי דכל שקצץ אע"פ שעשה הנכרי מלאכה בשבת מותר ללבוש ישראל הכלים בשבת עצמה ול"ד להא דאמרינן פ' כל כתבי נכרי שהדליק את הנר שאם בשביל ישראל אסור להשתמש לאורו דהתם משום דנכרי אדעתא דישראל קעביד אבל כל שקצץ אדעתא דנפשיה קעביד ושרי לישראל להשתמש אפי' בשבת ע"כ: