קריאה במקור

ר"ש משאנץ על משנה ידים · פרק 3 · משנה 1

נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך

המכניס ידיו לבית המנוגע. בפ' שני דחולין (דף לג:) מייתי לה:

ידיו תחלה. ופוסל את החולין ומטמא אחד ופוסל אחד בתרומה ומטמא שנים ופוסל אחד לקדש וברייתא דחומר בזב מבטבול יום פרשתיה בפר' שני דמסכת טבול יום:

כל המטמא בגדים בשעת מגעו. כגון זובו של זב וכל הני דתנן בפ' בתרא דזבים:

וכי היאך אפשר להם להיות תחלה. כלומר מה שלא מצינו היינו משום דלא אפשר:

את שנטמא באב הטומאה. כלומר אוכלים וכלים שנטמאו באב הטומאה מטמאים את הידים ולא אוכלים וכלים שנטמאו במשקים דהוו שניים דאין שני עושה שני:

במה היתה טומאתו. של תנור:

באב הטומאה. א) במשקים:

על הנוסח והמהדורה

הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.

כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.

SHA-256: d9806a18f4b841e9ff25c89bfa71666ce9c9e9b8625f3e99e7a427e529ae16fc