לחם שמים על משנה בבא קמא · פרק 3 · משנה 11

בסלע לקה דרך ריצתו מפני רודפו.

לקה מ"ד בקמ"ץ הלמ"ד. לא משתבש. עיין עזר אור וי"ג לוקה. בשור"ק. משלא נזכר פועלו.

שניהם חייבים ע"פ רע"ב. אבל ליתנהו לתרווייהו. שמכר או אכל. אחד מהן.

קטן הזיק ודמי הקטן תקח. רש"י.

דייק טובא. דבודאי הכא לא הוחלט השור. דהא היא גופה חדוש היא. דבלעלמא מודה בקנס פטור. ולא החליטו הכתוב כלל ע"פ הודאתו. משו"ה פשיטא דלא שקיל אלא דמי. כדאמר מזיק.

ולשון אינו מדויק נ"י. אלא מיהא כי ניחא ליה למזיק. קיהיב ליה תורא. דבדידיה תליא ודאי. וקפחיה לתי"ט בטעותא. דקסבר הכא נמי שקיל תורא. אפילו בע"כ דמזיק. ולא היא. הא ליכא דסליק אדעתיה. תדע. דהא קיי"ל מכרו מזיק. אינו מכור. אפילו לר"י. ועד שלא עמד בדין. מכרו. מכור כו' לכ"ע (לרדיא מיהא וכי לא אתו סהדי. מכור לגמרי. ולא גבי מדי) כדאיתא פ' המניח (לד"א) ואע"ג דאיכא סהדי בצד אסתן. כ"ש היכא דליתינהו לגמרי. זה ברור ופשוט מאד.

אחד תם כו' אשמועינן דאפילו לר' אחא. כצ"ל בתי"ט.

המע"ה מ"ש רע"ב ואי תפס ל"מ מניה.

עש"ך סס"ת.