רי"א כו'. עתי"ט אם בעל הצמר אינו חפץ בצמרו אלא שיתן לו דמי הצמר הרשות בידו. וכ"כ המגיד כו'. שביד בע"ה לתת לו הצמר כו'. ונכון הוא. דהא ר"י קניס ליה. ויהיב ליה דין גזלן. וקנייה אומן לכלי בשינוי. וקיי"ל אין שמין לא לגנב ולא לגזלן (רמ"ז נתעלמה ממנו הלכה זו). מיהו כי לית לאומן לשלומי ליה במעות. ודאי יהיב ליה צמרו בשויו. דלא גרע מסובין. ועיין בהגה (דש"ע ח"מ סי' שנ"ד) ומ"ש שם בס"ד במו"ק ונראה דהר"מ ס"ל מזיק בעלמא הוי. וקיי"ל שמין שברים לניזק.
קריאה במקור
לחם שמים על משנה בבא קמא · פרק 9 · משנה 4
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Jerusalem, 1978
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990012730190205171/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 4fb0eaf4f6345d90bc671b8cc407057741f2e8b9d396569fc4878441da948a55