ואינו חושש. שמא יחשדו אותו שכבסן, כן פי' הר"ב. והתי"ט דחה פירושו ואמר אין חוששין שמא יסחוט, אבל הדין עם הר"ב, שהרי מהש"ס (דף קיג:) דהביא התי"ט עצמו (מ"ה) בדבור המתחיל ונסתפג, מוכח דחוששין שמא יסחוט, שהרי אמרינן, היכי למעבד, ליעבר, זמנין מיתווסן מאניה מיא ואתי לידי סחיטה. ולכן בע"כ צריכין אנו לומר אינו חושש לחשד, אבל על הסחיטה אין הכי נמי דאיכא למיחש אלא דמשום כבוד הבריות לא גזרו, כמו שחילק התי"ט בין בגדיו לאלונטית, דהוא חלוק נכון:
קריאה במקור
הון עשיר על משנה שבת · פרק 22 · משנה 4
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Hon Ashir, Amsterdam, 1731
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002072341/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 402239b3cc06ea5f467587dc356e4d25d83ee408882bc482e2416054c4a047fb