וכן אשה מחברתה ככרות. מלתא אגב אורחיה אשמועינן דיניח האדם הלחם ברשות אשתו, שיהיה מצוי בידיה בבוא עני לפתח. ועוד אשמועינן רבותא בבבא זו דאפילו ככרות שהם דבר מועט, ואפילו אשה שאין דרכה לכתוב, חיישינן שתכתוב אם תאמר לה הלוני:
קריאה במקור
הון עשיר על משנה שבת · פרק 23 · משנה 1
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
בירושלם. לא ידענא למאי אצטריך:
ונוטל את פסחו. ובנוסח המשנה דירושלמי גרסינן ואוכל, דמשמע דבנמנה על הפסח איירי ולא בלוקחו להקדיש, ומסקנת הבבלי (דף קמח:) נמי הכי הוי דמתניתין בנמנה איירינן. ולכן יש לתמוה מהר"ב דפירש למתניתין בכה"ג, כי מימרא דר"י היא ולא ממתניתין שמעינן לה כמפורש בש"ס (שם), וטעמא דמלתא דדחו למשנתנו בפרט על פי גרסתנו שהיא גירסת הבבלי דגריס נוטל מסייעתא דר' יוחנן, הוא משום דנראה דלכתחילה היו עושין כן מדלא קתני ושכח וכו', ואי במקדישין איירינן אין הדעת נותן שיהיה מותר לעשות כן לדחות י"ט או שבת באיסור שבות בדבר שהיה אפשר לו לעשות מע"ש או י"ט אלא אם כן שכח או עבר והזיד, ואף ר"י ודאי יודה בזה דלא נכון לעשות כן לכתחילה, ולכן מוקמו למתניתין במי שנמנה על הפסח, דאין זה בכלל אין נמנין על הבהמה בי"ט כמ"ש התוספות (שם ד"ה והא), ומשום הכי אין אנו צריכין למה שפירש רש"י והר"ן והביאו התי"ט בדבור הנ"ל (שחל) דבשלא נזכר מערב שבת לקנות איירינן:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Hon Ashir, Amsterdam, 1731
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002072341/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 402239b3cc06ea5f467587dc356e4d25d83ee408882bc482e2416054c4a047fb