הכר. פי' הר"ב שמשימו תחת מראשותיו, וכתב התי"ט שבמקום אחר לא פירש כן. ולעד"נ דהכר הוא מה שמציע תחתיו ממש, מדאמרו רז"ל (עירובין ק:) אשה נעשת כר לבעלה, ופשוט הוא. וא"כ יהיה הכסת מה שנותן מראשותיו והוא קטון מהכר, ומ"מ אין להקשות דהוי זו ואצ"ל זו, דהתנא סדר הצעת המטה נקט, שבתחילה מניח הכר, והדר הכסת עליו מראשותיו. ועיין מ"ש בפרק כ"ג דשבת משנה ה' ד"ה הכר, וגם עיין בתי"ט משנה ב' פ"י דמקואות ד"ה הכר, ששם הוכיח בראיות הרבה כדברי:
קריאה במקור
הון עשיר על משנה שבת · פרק 4 · משנה 2
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Hon Ashir, Amsterdam, 1731
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002072341/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 402239b3cc06ea5f467587dc356e4d25d83ee408882bc482e2416054c4a047fb