הון עשיר על משנה שבת · פרק 24 · משנה 5

ומדבריהם למדנו שפוקקין ומודדין. וראיה לרישא דהתרנו הפקיקה והמדידה, ואגב למדנו נמי דקושרין, ולפי זה אין אנו מוכרחים להפוך גירסת המשנה כסדר המעשה, דהיינו הקשירה קודם המדידה כמו שהפכה הר"ב ז"ל:
שבת מתחיל ביוד ומסיים בתיו בגי' קדוש, כי יום שבת קדוש הוא כדכתיב (שמות כ, ז) זכור את יום השבת לקדשו. ועוד י' כנגד עשרת הדברות שבהם כל התורה כלולה, והמשמר את השבת כאילו קיים כל התורה, ומעיד על חדוש העולם שנברא בעשרה מאמרות, והתיו היא האות שנכתבה על מצחות האנשים החוטאים בחרבן הבית (יחזקאל ט, ד. שבת נה.) שחלול שבת גרמו כמשאז"ל (שם קיט:) על פסוק (שם כב, כו) ומשבתותי העלימו עיניהם. ועוד היוד בו נברא העולם הבא (מנחות כט:) ועליו נאמר ארבע מאות שקל כסף. דפירש בזהר (תוספתא חיי קכג:) ת' עלמין דכסופא, הרי כי שני האותיות מורים על העולם הבא, שיום שבת הוא בדמותו וצלמו כמשאז"ל (עי' ברכות נז:):

סליק מסכת שבת. סוף כל ימי שבת:

המקדש בהר המור יבנה ולא יושבת.
אם תזכור וגם תשמור לנוח יום וליל שבת:
אם תזכור וגם תשמור לנוח יום וליל שבת:

זכרה לי אלקי לטובה כי שמתי בין כתבי לזכרון מזכרת עיון אשר עשיתי בבואי תוך תחום שבת וראיתי גודרים גדר של י"ח אבנים אבני זכרון לבני ישראל להרחיקם מן העברה בשדה אחוזה בעבות העגלה חטאה פן ישכח את הדברים אשר ראה על כן בניתי אצלו ציון הל"ז במספר במשקל הכל מנוי

א ב אוֹכֵל מַאֲכָל רִאשׁוֹן וְכֵן שֵׁנִי.

ג אוֹ שׁוֹתֶה בְּפִיו מַשְׁקֶּה בְּטֻמְאָתוֹ.

ד גַם בִּידֵי סְתַמִיוֹת הֲלֹא דִינִי.

ה בוֹאוֹ בַּשְׁאוּבִים יוֹם אֲשֶׁר טָבַל.

ו אוֹ אִם נָפְלוּ עָלָיו וְהוּא טָהוֹר.

ז הַמַשְׁקֶה תְּחִלָה הוּא אֲזַי חוֹזֵר.

ח הִנֵה כָל כְלֵי בֵיתִי בְאֵין עוֹזֵר.

ט רָחוֹק מִתְּרוּמָתִי כְתַב קָדְשִׁי.

י גִדוּלֵי תְרוּמָה הֵם כְּמִגְרָשִׁי.

יא נִדּוֹת מֵעֲרִיסָתָן בְּנוֹת כּוּתִים.

יב הַתִּינוֹק וְנָכְרִי הוּא כְמוֹ הַזָב.

יג גַם מִשׁוּם אֱלִיל נִגְזַר עֲלֵי פִיתִים.

יד הַבּוֹצֵר עֲנָבִים אִם לְגַת מוֹלִיךְ.

טו הַמַרְדַּע עֲלֵי הַמֵת לְבַל יוֹלִיךְ.

טז בַּדֶרֶךְ בְּבוֹאוֹ אִם חֲשֵׁיכָה לוֹ.

יז יח אֵין קוֹרִין וְאֵין פּוֹלִין לְאוֹר נֵרִי: