משנה מנחות · פרק 3

הקומץ את המנחה. לאכול דבר שאין דרכו לאכול. להקטיר דבר שאין דרכו להקטיר. כשר. רבי אליעזר פוסל. לאכול דבר שדרכו לאכול. להקטיר דבר שדרכו להקטיר. פחות מכזית. כשר. לאכול כחצי זית. ולהקטיר כחצי זית. כשר. שאין אכילה והקטרה מצטרפין:

לא יצק לא בלל. לא פתת. לא מלח. לא הניף. לא הגיש. או שפתתן פתים מרובות. ולא משחן. כשרות. נתערב קומצה בקומץ חברתה. במנחת כהנים. במנחת כהן המשיח. במנחת נסכין. כשרה. רבי יהודה אומר במנחת כהן המשיח. ובמנחת נסכין. פסולה. שזו בלילתה עבה. וזו בלילתה רכה והן בולעות זו מזו:

שתי מנחות שלא נקמצו ונתערבו זו בזו. אם יכול לקמוץ מזו בפני עצמה ומזו בפני עצמה כשרות. ואם לאו פסולות. הקומץ שנתערב במנחה שלא נקמצה. לא יקטיר. ואם הקטיר. זו שנקמצה עלתה לבעלים. וזו שלא נקמצה לא עלתה לבעלים. נתערב קומצה בשיריה. או בשיריה של חברתה. לא יקטיר. ואם הקטיר עלתה לבעלים. נטמא הקומץ. והקריבו. הציץ מרצה. יצא והקריבו אין הציץ מרצה. שהציץ מרצה על הטמא. ואינו מרצה על היוצא:

נטמאו שיריה. נשרפו שיריה. אבדו שיריה. כמדת רבי אליעזר כשרה. וכמדת רבי יהושע פסולה. שלא בכלי שרת פסולה. רבי שמעון מכשיר. הקטיר קומצה פעמים. כשרה:

הקומץ. מעוטו מעכב את רובו. העשרון. מעוטו מעכב את רובו. היין. מעוטו מעכב את רובו. השמן. מעוטו מעכב את רובו. הסלת והשמן. מעכבין זה את זה. הקומץ והלבונה מעכבין זה את זה:

שני שעירי יום הכפורים מעכבין זה את זה. שני כבשי עצרת מעכבין זה את זה. שתי חלות מעכבות זו את זו. שני סדרים מעכבין זה את זה. שני בזיכין מעכבין זה את זה. הסדרים והבזיכין מעכבין זה את זה. שני מינים שבנזיר. שלשה שבפרה. ארבעה שבתודה. ארבעה שבלולב. ארבעה שבמצורע. מעכבין זה את זה. שבע הזיות שבפרה. מעכבות זו את זו. שבע הזיות של בין הבדים ושעל הפרוכת. ושעל מזבח הזהב. מעכבות זו את זו:

שבעה קני מנורה מעכבין זה את זה. שבעה נרותיה. מעכבין זה את זה. שתי פרשיות שבמזוזה. מעכבות זו את זו. ואפילו כתב אחד מעכבן. ארבע פרשיות שבתפילין. מעכבות זו את זו. ואפילו כתב אחד מעכבן. ארבע ציציות מעכבות זו את זו. שארבעתן מצוה אחת. ר' ישמעאל אומר ארבעתן ארבע מצות: