[אות כד] במשנה אמר לו רע"ק או חלוף. מסקי' בסוגיא דר"א אגמרי' לרע"ק דהזאה אינו דוחה שבת אלא דגמרא אתעקר ליה ובא רע"ק לאדכורי ליה [לפיכך דן ק"ו זה לפניו כדי שישים אל לבו אחרי שבא זה ללמוד שחיטה מהזאה מכלל דבהזאה פשיטא ליה דלא דחי מתוך כך יזכור מה שלמד לו] והא דלא אמר לו להדיא. סבר לאו אורח ארעא והא דבאמת לר"א הזאה אינו דוחה משום שמא יעבירנו ד"א ברה"ר אף דלר"א מכשירים דחי שבת מ"מ ההעברה ד"א ברה"ר לא דחי דר"א סבר שוחטים וזורקים על טמא שרץ וכן בטמא מת שחל שביעי שלו בע"פ וסבר ג"כ אכילת פסחים לא מעכבא א"כ אין צורך להזאה ולא מקרי נשחט שלא לאוכליו כיון דמחזי חזי תקוני הוא דלא מתקן:
קריאה במקור
תוספות רבי עקיבא איגר על משנה פסחים · פרק 6 · משנה 2
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vilna, 1908-1909
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002016147/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 28efc17288e6ecf53d65d7a7533eb396626b6e92f30af5dad7f13e3c597bd561