תוספות רבי עקיבא איגר על משנה זבחים · פרק 2 · משנה 3

[אות יח] במשנה והזורק. וה"ה במחשב לשפוך שיריים למחר אבל אם מחשב בשעת שפיכת שיריים ע"מ להקטיר אמורים למחר לא הוי פיגול. גמרא (דף י"ג ע"ב):

[אות יט] במשנה דבר שדרכו לאכול. אמרי' בסוגיא (דף ל"א) אר"י חישב שיאכלו כלבים למחר פיגול דכתיב ואת איזבל יאכלו הכלבים בחלק יזרעאל. לכן חישב שתאכלו אש למחר ג"כ פיגול דכתיב תאכלהו אש לא נופח. והא דקתני להקטיר דבר שדרכו להקטיר הא דבר שאין דרכו להקטיר לא. וכן במתני' דסוף פרקין שאין אכילה והקטרה מצטרפין מיירי דאפקה בלשון הקטרה. ואי אפקה אכילה בכל ענין חייב. עיי"ש:

[אות כ] תוי"ט סד"ה חוץ למקומו. גמרא. תמהני דהא אין זה מסקנת הסוגיא. אלא דמסקינן דמהך קרא דפ' צו ואם האכל יאכל כו' דכתיב פיגול יהיה. זהו חוץ למקומו וכתיב והנפש האוכלת ממנו א' ולא שנים. ואיזה חוץ לזמנו. וגמרי' עון עון מנותר דחייב כרת ומוקמי' ליה בחוץ לזמנו ולא בחוץ למקומו משום דחוץ למקומו דמי לנותר בז"ב. דהיינו דשניהם פסולים בזמן. ופסולים בבמה. שוב ראיתי דבמנחות (ד' י"א ע"ב) פירש"י ג"כ דחוץ למקומו ילפי' מקרא זוטא דפ' קדושים. וכן פירש"י (פסחים דף ט"ז ע"ב). וצ"ע: