[אות נא] במשנה ובטריפה. בענין דא"א לידע איזהו האיסור כגון דאיערוב נקובת הקוץ בדרוסת הזאב. או בולד טריפה ואליבא דר"א (ספ"ו דתמורה) גמרא. ואף דבולד טריפה לעולם לא יהיה תקנה להתירו להדיוט (דלר"א ולד טריפה אף להדיוט אסור ע' בתוי"ט שם) מ"מ מהני תקנת ירעו לפדות ולהאכיל לכלבים כיון דאותו שהוא הקרבן מותר הוא להדיוט אלא כיון דאין מכירים איזה היא אסורים לאכילה כה"ג מותר לפדותו לכלבים. תוס':
קריאה במקור
תוספות רבי עקיבא איגר על משנה זבחים · פרק 8 · משנה 1
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
[אות נב] תוי"ט ד"ה כל הזבחים. אי מהתם ה"א הנ"מ לגבוה. זהו לשון הסוגיא אי מהתם הנ"מ לגבוה אבל להדיוט אימא לא. ומדברי רש"י נראה דדוקא לגבוה חמיר דלא לבטל והוי ידעינן ג"כ הכא דלא לקרבו. אבל מ"מ היה ס"ד דירעו ולשתרי מכח שביטול. ואח"כ כדפרכי' דנמי תנינא (במשנה ט' פ' בתרא דעכו"ם). ומשני דאי מהתם הו"א ה"מ להדיוט אבל לגבוה הו"א דלא לפסדנהו לכולהו. היינו די"ל דכיון דההפסד לגבוה נשתרי ע"י ביטול להדיוט ולומר ירעו. או דס"ד כיון דלא יהיה תקנה נשתרי מיד בביטול משום פסידא דקדשים. וא"כ מה שהוסיף התוי"ט לבאר דמידי דאיסורו רק משום גבוה מאוס יותר ממידי דאיסורו לאו משום גבוה לחוד. לא ידעתי מי הכריחו לזה:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vilna, 1908-1909
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002016147/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 22ebce82fef529da7bccb60df55f789bad26428ab9dca68c2e75a0064e6dc68c