עד כמה מזמנין עד כזית. פסק הרע"ב וכן הלכה. וכתב עליו בתי"ט ואע"ג דהוי סתם ואח"כ מחלוקת. עיין מ"ש לעיל ריש פ' ת"ה דכה"ג לא חשבינן למחלוקת והך דהכא נמי סתמא הוי ולפחות יחיד נגד רבים חשיב. ואפילו היה מחלוקת שקול. הוי אזלינן לחומרא כיון דהיא מן התורה וקיי"ל [ע"ז דף ז' ע"א] בשל תורה הלך אחר המחמיר. ולא דמי לשאר ברכות דרבנן דספקן להקל. והיינו הא דדריש ר' עוירא בפ' מי שמתו [דף כ' ע"ב] אמר הקב"ה איך לא אשא פנים לישראל וכו' והן מדקדקים ע"ע עד כזית:
קריאה במקור
לחם שמים על משנה ברכות · פרק 7 · משנה 2
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
ומטעם זה היה נ"ל להלכה בספק אכל כזית פת וה"ה לשבעת המינין דמברך אחריהן מעין שלש למ"ד דאף היא מן התורה. ולמעשה עדיין צ"ע. משא"כ בשאר ברכות שאינו רשאי להחמיר על עצמו לברך מספק דהויא ברכה שאינה צריכה ואסורה משום לא תשא. ועמ"ש בא"ח סי' ק"ץ ור"ט. ולענין מ"ש בתי"ט דהני קראי אסמכתא בעלמא נינהו עמ"ש בס"ד לקמן רפ"ח ובביאורי לא"ח סי' קצ"ז:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Jerusalem, 1978
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990012730190205171/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 4e11fb210268e1957e5452ccb2c34c2e56e056f43fbc33f341247baa7368b5b8