הזה על טהרו של מזבח. גמ' תניא חנניא אומר בצד צפוני היה נותן כל שבע הזאות דסבר פתח דפרכת בדרום וכי נפיק במערבית דרומית פגע ברישא והתם לא יהיב ברישא חטוי דקרנות משום דכתיב ויצא אל המזבח עד דנפיק מכוליה מזבח דהיינו למזרחית דרומית ויהיב והדר למערבית דרומית לשמאל משום דבהא איחייב למיהב ברישא ומשם למערבית צפונית צפונית מזרחית והתם דגמריה לחטוי שבע הזאות ור' יוסי אומר בצד דרום הוא נותן דסבר פתח בצפון כדקאמר במתני' בריש פירקין לא היתה שם אלא פרכת אחת בלבד וכדמפ' בגמ' ורמזתיו לעיל ריש פירקין הלכך במזרחית צפונית מתחיל ובדרומית מזרחית מסיים והתם יהיב להזאות ודכ"ע מיהא היכא דגמרן מתנות דקרנות התם יהיב על גגו דאמר קרא וטהרו וקדשו במקום שקדשו בקרנותיו שם טהרו בהזאות. ועיין בתשובות הרשב"א ז"ל סימן שפ"ח ושפ"ט וש"צ:
קריאה במקור
מלאכת שלמה על משנה יומא · פרק 5 · משנה 6
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Mishnah, ed. Romm, Vilna 1913
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001741739
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: d86abd03a9a9f9e39da918471cf368bdee3a88a652616634a5ed25dae320c133