מלאכת שלמה על משנה יומא · פרק 5 · משנה 4

שחטו וקבל. כצ"ל:

והזה ממנו אחת וכו'. גמ' תנא כשהוא מזה אינו מזה על הפרכת אלא כנגד הפרכת א"ר אלעזר ב"ר יוסי אני ראיתיה ברומי והיו עליה כמה טפי דמים של פר ושעיר של יום הכפורים וליכא למיחש דילמא דפר העלם דבר של צבור או של שעירי ע"ז דעבידי כסדרן מלמעלה למטה כמצליף ושל פר העלם דבר של צבור ושעירי ע"ז שלא כסדרן ראה אותן כי הא דתנינן גבי פר העלם ושעירי ע"ז שלא היו נוגעין בפרכת ואם נגעו נגעו:

וכך היה מונה יצא. ה"ג בקצת ספרים כאן. וכן ג"כ בשתי בבות האחרות ה"ר יהוסף ז"ל:

רבי יהודה אומר לא היה שם אלא כן אחד בלבד. בגמ' מפריש טעמא משום חולשא דכ"ג לאו אדעתיה למנדע הי דפר והי דשעיר אי הוו תרי כני ואפי' בכתיבה נמי לאו אדעתי' לעיוני בכתיבה ואע"ג דדם הפר סומק ושל שעיר חיור לאו אדעתיה הלכך כי ליכא אלא חד לא מנח האי עד דשקל האי ונמצאו העבודות כסדרן של שעיר אחר פר בפנים ושל פר אחריהם בהיכל ואח"כ של שעיר. וראיתי מה שכתוב בספר תוס' י"ט ולפי הנראה דלא דק שפיר במסקנא:

נטל דם הפר והניח דם השעיר. מסקנא דמילתא דר' יהודה היא עכ"ל ר"ע ז"ל. אמר המלקט ולרבנן הכי בעי למימר הניח דם השעיר ונטל דם הפר והזה ממנו על הפרכת כנגד הארון מבחוץ מאחר שיש שני כנים:

עירה דם הפר וכו'. גמ' תנן כמ"ד דכשבא ליתן מתנות קרנות מזבח הפנימי מערבין דם הפר בדם שעיר דאתמר ר' יאשיה ור' יונתן חד אמר מערבין וחד אמר אין מערבין ובברייתא פליגי בהדיא ר' יונתן ור' יאשיה ובגמ' מסיק דמתני' ר' יאשיה היא: