תוספות יום טוב על משנה סוטה · משנה סוטה, הקדמה

גמרא מכדי תנא מנזיר קא סליק מאי תנא [בנזירות] דקתני סוטה [אחריה]. כדרבי דתניא רבי אומר למה נסמכה פרשת נזיר לפרשת סוטה. לומר לך שכל הרואה סוטה בקלקולה יזיר עצמו מן היין. ולתני סוטה והדר לתני נזיר. איידי דתנא כתובות ותנא המדיר. תנא נדרים. ואיידי דתנא נדרים תנא נזיר דדמי לנדרים. וקתני סוטה כדרבי. וזה מן התימה על הרמב"ם שכתב דסדר גיטין אחר נזיר. וזה לשונו. וכשהשלים לדבר על הנשואין. ומה שיתחייב בשבילן מהפרת נדרים התחיל בענין הגירושין. שאחרי הנשואין באין הגירושין. וסדר גיטין אחר נזירות. ואחר גיטין סוטה. שענינה מענין הגירושין שהסוטה כשתזנה יש לכוף האיש והאשה על הגירושין. כמו שאבאר במקומו. ע"כ. ומבואר מלשון הגמ' שהוא אומר דסליק מנזיר ופתח בסוטה ולא הפסיק באחרת בינתים. ועוד דאי סבר דהפסיק בגיטין. אלא דאפילו הכי טעמא הוא דסוטה נמשכת בסדורה אחר נזיר. א"כ היה ליה לבעל הגמרא לומר טעם שכתב הרמב"ם דסוטה וגיטין שניהן מענין הגירושין. ולא היה צריך לדחוק עצמו לתלות סוטה בנזיר ויש גיטין המפסקת ביניהן. ולפיכך רואה אני לסדר סוטה אחר נזיר כפשטא דגמרא: