קריאה במקור

יכין זבחים · פרק 10 · סעיף 2

נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
1
מוספי שבת קודמין למוספי ראש חדש
על כרחך צ"ל דה"פ דקודמין, שלא יביאו להכהן מוספי הר"ח עד שהקריבו מוספי שבת, דאם יביאום תחלה הרי במוספי ר"ח יש שעיר חטאת, ומוספי דשבת כולן עולות, והרי חטאת קודמת לעולה [כלקמן בפרקן]. ואפשר עוד דאם הביאו מוספי ר"ח קודם הקרבת תמיד של שחר, ג"כ יקריבו מוספי ר"ח תחלה [דהא *) דכתיב בתמיד וערך עליה העולה, שיהיה עולת התמיד ראשון לשאר הקרבנות [כפסחים דנ"ח]. זה אינו רק למצוה ולא לעכב [כמנחות דמ"ט ב']. והא דתנינן בתוספתא דפסחים [פ"ד] דבשלא הקדים להן התמיד פסולין, ומשמע מתוספתא דפסולין מדאורייתא. היינו שהבשר אסור באכילה, אבל עכ"פ הבעלים נתכפרו [כתוס' יומא דכ"ט ד"ה אלא], והרי כל זה רק בשאר קרבנות שהקדים לתמיד, אבל בחטאת כהך דלעיל אפשר י"ל דאפילו לכתחילה יקדימו לתמיד, וגם הבשר יאכל]:
על הנוסח והמהדורה
מהדורה
Mishnah, ed. Romm, Vilna 1913
רישיון המהדורה
Public Domain
ייחוס ומקור המהדורה
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001741739

הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.

כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.

הספר בספריא · תנאי הרישיון · קובץ המהדורה במאגר

SHA-256: 701eedbaf5ba9eb52b4473769f308e9ee3fee76444a287562833b624a0fb6f24