[אות יג] במשנה ר"ש אומר. פליג ג"כ על בב"ח דר"ש ס' בב"ח מותר בהנאה כדאי' בחולין (ד' קט"ז) אלא לא נחית לפלוגי רק בחולין שנ"ב. כ"כ תוספות נדה (דף מ"א ע"א ד"ה קסבר כו') וכתבו שם עוד בחד תירוצא דר"ש פליג גם בקדשים שהפילו כיון דקסבר ולדות קדשים בהוייתן הן קדושים לא חלה קדושה על הנפלים ומותרים בהנאה כמו בילדה טומטום ואנדרוגינוס לרשב"ג לעיל (פ"ה מ"ב) עיי"ש:
קריאה במקור
תוספות רבי עקיבא איגר על משנה תמורה · פרק 7 · משנה 4
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
[אות יד] תוי"ט ד"ה וכן חיה. והוא מלתא בלא טעמא. בחולין (דפ"ה ע"ב) כתבו תוס' הטעם דגזרי' חיה אטו בהמה ואע"ג דבבהמה גופה לא הוי בשריפה אלא גזירה אטו קדשים שיצאו לחוץ ובחי' ליכא למטעי אטו קדשים לא הוי גזירה לגזירה כיון דאסירא מיהא דאורייתא הוי כולה חדא גזירה עיי"ש:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vilna, 1908-1909
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002016147/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 4c606c6edab0212a3fc535d8ccf3f2697862f67b6ba838bb9565719211029df0