תוספות יום טוב על משנה תרומות · פרק 10 · משנה 10

[*כל הנכבשים זה עם זה מותרים אלא עם החסית. ותמיהא לי דבסוף פ"ז דשביעית תנן ורד חדש שכבשו בשמן ישן וכו' שמעינן מינה דכבוש אוסר. ותו תנן התם בפ"ט מ"ה הכובש שלשה כבשים וכו' שמעינן נמי מינה דכבישה אוסרת. ומצאתי להר"ש לעיל מ"ח שכתב וז"ל לקמן אמתניתין דחגבים טמאים שנכבשו גרסי' בירושלמי אמר רבי יוחנן לית כאן נכבשים אלא נשלקין. דכבוש הרי הוא כרותח. משמע דאכולה מתני' קאי דכל היכא דתנן כבושה תנינן שלוקה במקומה וצריך לומר דשלוק פחות מבשול אע"ג דנקט בסוף בהמה המקשה עור חמור ששלקו [לאו] משום דאין מתרכך בבשול דאדרבה הבשול טפי משליקה ומתרכך יותר. ומיהו בפ' כל הבשר (חולין קי:) משמע בהדיא דשליקה טפי מבשול. גבי כבד אוסרת ואינה נאסרת. דפליג עליה ר' ישמעאל בנו של ר"י בן ברוקה ואמר שלוקה אוסרת ונאסרת עכ"ל. ולפי זה משניות דהכא קיימי בקושיא ומיהו מדתנן בריש פ"ד דמעשרות השולק ולא תני המבשל משמע משום שהוא רבותא ותני השולק אע"פ שהוא פחות מבשול וצריך לי עיון. גם יש לי תמיהות גדולות על השני סוגיות דבבלי בפ' גיד הנשה (חולין דף צז) דאמר שמואל כבוש הרי הוא כמבושל ובפ' כל הבשר איתא נמי להא דשמואל בדף קיא ופליג התם רבין א"ר יוחנן דכבוש אינו כמבושל. ואמאי לא מייתי משניות הללו לסייעתא לר' יוחנן ולתיובתא לשמואל. ותו משניות דשביעית תיובתא לר"י וסייעתא לשמואל ותו רבי יוחנן דבירושלמי דמגיה נשלקים במקום נכבשים במשניות דתרומות דכבוש הרי הוא כרותח הוא דלא כבבלי דרבין אמר רבי יוחנן כבוש אינו כמבושל ועוד אני תמה שהרמב"ם בסוף הלכות תרומות העתיק למשניות דתרומות כמות שהן לענין כבישה]: