איש כסתו בארץ
שכשהלכו לישן פרשו כסות עצמן על הרצפה ושוכבים עליה [ולתוס' ע"ז (דס"ה א'), כסתן גרסינן, ור"ל מלשון כרים וכסתות. וכך כתב הר"ב פ"א דמדות מ"ח]. וכן נ"ל, דהרי לקמן קאמר ומתכסין בכסות עצמן, [והכא קאמר איש כסתו בארץ]. ואע"ג דשם היו שומרים. נ"ל דלא היו הכל נעורין כל הלילה, רק א' או ב' היו נעורין, והשאר ישנים, ומתחלפין משעה לשעה וכמו שכתבנו לעיל סי' א'. ובזה מתורצים כמה קושיות שהקשה רבינו באר שבע. אחר כתבי זה מצאתי שגם פסקי תוס' ריש תמיד כתבו קצת כדברי]:
שכשהלכו לישן פרשו כסות עצמן על הרצפה ושוכבים עליה [ולתוס' ע"ז (דס"ה א'), כסתן גרסינן, ור"ל מלשון כרים וכסתות. וכך כתב הר"ב פ"א דמדות מ"ח]. וכן נ"ל, דהרי לקמן קאמר ומתכסין בכסות עצמן, [והכא קאמר איש כסתו בארץ]. ואע"ג דשם היו שומרים. נ"ל דלא היו הכל נעורין כל הלילה, רק א' או ב' היו נעורין, והשאר ישנים, ומתחלפין משעה לשעה וכמו שכתבנו לעיל סי' א'. ובזה מתורצים כמה קושיות שהקשה רבינו באר שבע. אחר כתבי זה מצאתי שגם פסקי תוס' ריש תמיד כתבו קצת כדברי]: