ומניחים אותן תחת ראשיהן
דאף דמשום כלאים שבאבנט ליכא למיחש, דהרי לראב"ד [ה"ח מכלי מקדש פי"ב] אפילו ללבשו שרי אפילו שלא בשעת עבודה. ואפילו לרמב"ם [שם] דאסור ללבשו שלא בשעת עבודה, עכ"פ מותר היה להציעו תחתיו מדהיה כלאים קשה, והרי כל כלאים שהוא קשה מותר להציעו תחתיו כשאין בשרו נוגע בו [כי"ד ש"א ס"ב]. (ודברי הר"ב כאן במחכ"ת הם נגד מסקנת הש"ס הכא, ויומא (דס"ט א'). רק דאפ"ה היה אסור לשום בגדי כהונה תחת ראשו ממש, מדנהנה מבגדי קודש, דדוקא ביום שרי ללבשן אפילו שלא בשעת עבודה, מדאי אפשר לפשטן ולחזור ללבשן כל פעם שעובד, דעת ב"ד מתנה עליהן להקדישן בתנאי זה [וכקידושין דנ"ד א'], אבל בלילה דליכא שנות עבודה בשעת שינה, אף דמעילה ליכא [כרש"י שם], עכ"פ אסור ליהנות מהן, רק הא דקאמר תחת ראשיהן. ר"ל למטה מכנגד ראשיהן, כדי שיהיו מזומנים לפניו כשיקץ [וביותר נאות לשון למטה דנקט הש"ס, בהישנים על האצטבאות, שהיו אותן שישנים באצטבא שלמעלה מניחים אותן באצטבא שלמטה כנגד ראשיהם]:
דאף דמשום כלאים שבאבנט ליכא למיחש, דהרי לראב"ד [ה"ח מכלי מקדש פי"ב] אפילו ללבשו שרי אפילו שלא בשעת עבודה. ואפילו לרמב"ם [שם] דאסור ללבשו שלא בשעת עבודה, עכ"פ מותר היה להציעו תחתיו מדהיה כלאים קשה, והרי כל כלאים שהוא קשה מותר להציעו תחתיו כשאין בשרו נוגע בו [כי"ד ש"א ס"ב]. (ודברי הר"ב כאן במחכ"ת הם נגד מסקנת הש"ס הכא, ויומא (דס"ט א'). רק דאפ"ה היה אסור לשום בגדי כהונה תחת ראשו ממש, מדנהנה מבגדי קודש, דדוקא ביום שרי ללבשן אפילו שלא בשעת עבודה, מדאי אפשר לפשטן ולחזור ללבשן כל פעם שעובד, דעת ב"ד מתנה עליהן להקדישן בתנאי זה [וכקידושין דנ"ד א'], אבל בלילה דליכא שנות עבודה בשעת שינה, אף דמעילה ליכא [כרש"י שם], עכ"פ אסור ליהנות מהן, רק הא דקאמר תחת ראשיהן. ר"ל למטה מכנגד ראשיהן, כדי שיהיו מזומנים לפניו כשיקץ [וביותר נאות לשון למטה דנקט הש"ס, בהישנים על האצטבאות, שהיו אותן שישנים באצטבא שלמעלה מניחים אותן באצטבא שלמטה כנגד ראשיהם]: