קריאה במקור

יכין תמיד · פרק 5 · סעיף 43

נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
1
היה מעמיד את הטמאים בשער המזרח
דכמו שכל הכהנים נחלתו לכ"ד משמרות [כשלהי סוכה], כמו כן כל ישראל נחלקו לכ"ד מעמדות. ומכל מעמד הי' הראש והשר שלהן וקצת מבני המעמד מתושבי ירושלים. והם עומדין בשליחות כל ישראל אצל הקרבת קרבנות צבור, דאינו מן הראוי שיקריבו קרבן האדם והוא אינו עומד על גביו [כתענית כ"ו א']. ושאר בני המעמד שדרים בערי ישראל היו מתענין ומרבין בתפלה בשבוע שלהן בעיריהן, שתקובל קרבנות ישראל. וקאמר הכא שכששמע ראש המעמד קול המגריפה, הלך לשער מזרח של העזרה, והשגיח שיתכנסו לשם כל הכהנים שנטמאו ובני מעמד שנטמאו שלא יכלו לכנוס לעזרה. ועשו כן, כדי שלא יחשדום שמחמת עצלות לא באו. ויש אומרים כדי לביישן על שלא נזהרו מלהתטמאות. ולרמב"ם כאן בפירושו, ר"ל אותן מצורעין שכבר טהרו מצרעתן, הי' מעמידן בשער המזרח כדי שיהי' מזומנין אחר גמר עבודת הצבור להקריב אשמם, ולזרוק עליהן דם האשמות [ובפ"ו מתמידין כתב כדברינו לעיל]:
על הנוסח והמהדורה
מהדורה
Mishnah, ed. Romm, Vilna 1913
רישיון המהדורה
Public Domain
ייחוס ומקור המהדורה
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001741739

הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.

כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.

הספר בספריא · תנאי הרישיון · קובץ המהדורה במאגר

SHA-256: 6eb30a4c42672d88e41def3b6695e78068b2166cde2db1ebac304297fdbadf94