הפרד. התבואה משימרח. מסתמא מיירי כולה מתני' דהכא במוליך לשוק. כמו בבא קמייתא דגרנן למעשרות דרישא. דקתני בד"א במוליך לשוק. עלה קאי וסמיך אההוא לישנא דבד"א דהדר ונקט סירכיה. דסתמא דגורן דהני נמי במוליך לשוק איירי:
קריאה במקור
לחם שמים על משנה מעשרות · פרק 1 · משנה 6
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
והשתא לפום מאי דמסקינן בסוגיא דאייתינן לעיל דלא בעינן ראיית פני הבית אלא בזתים וענבים דלאכילה. דלית להו גורן. ולא מיקבעי כי אם בראיית פני הבית דווקא. אבל בדגן תירוש ויצהר ודכוותייהו כל הני דתנינן הכא דבני גורן נינהו. בגורן תליא מילתא ולא בראיית פני הבית. ואפ"ה פליגי בה. דלהר"מ ז"ל כי לא בעינן ראיית פני הבית בהני דהוו בני גורן. דווקא במוליך לשוק. אבל במוליך לביתו. ס"ל דלעולם בעו ראיית פני הבית ואיתא לדר"י בהני נמי. והשתא אליביה. הבד"א דלעיל קאי אכולהו דבתריה דכלל' הוא דלא חשיב גורן דידהו בלי בית אלא לשוק:
ולהראב"ד ז"ל כי אתינן למסקנא. משמע ליה דליתיה לדר"י גבי דהני כלל. דכיון דבני גורן נינהו. מיקבעו ע"י גמר מלאכתן בגורן וחייבים מיד בכל אופן. אפי' דעתו להוליכן לבית. ואליביה. הבד"א דלעיל לא קאי אהני דהכא. דודאי כולהו בני גורן נינהו כדגן ותירוש. (דנקטינהו הראב"ד לדוגמא ודוק. אף כי הרב בכ"מ ז"ל לא הבין כך. כמ"ש לעיל שדבריו צ"ע. ודברי הר"מ והר"א שניהם מתיישבים בסוגיא) וליכא לפלוגי בינייהו כדמפלגינן בקשואין והני דלעיל. משום דהנהו דרישא אין גרנן גמר מלאכה דווקא. שהרי נאכלין לפעמים בלי פיקוס כדתנן. וכנז' לעיל. משו"ה לא חשיב גורן במוליך לביתו:
אע"פ שמרח נוטל מן הקוטעים. הא מן המרוחין לא. למר כדאית ליה. בשדעתו להוליכן לשוק. אבל לביתו אפילו מן המרוחין. ולמר לא שנא:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Jerusalem, 1978
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990012730190205171/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 9b778d1265f426fbdb77d4b5fc04faab49a861fa2876b9be07dc819c441b0780