רי"א כונסין אותו לכיפה. אם היה הרוצח שנתערב בהמה, דליכא למימר בהו ספק נפשות להקל. כלל העולה, רוצח דת"ק איירי באדם, ודר"י בבהמה, ולא שמענו ממתניתין מה ס"ל לת"ק בבהמה, וכן מה ס"ל לר"י באדם, אע"ג דפשוט הוא דאף ר"י פטר לאדם, כמבואר בש"ס (דף עט:) דמכח זה הוצרכו לומר דר"י בבהמה מיירי, ולפי זה אין זה נקרא חסרון במתניתין, וגם בש"ס לא נזכר בשם חסורי מחסרא אלא בלשון הכי קאמר. ומ"מ יש ליתן טעם לקצור הלשון, הנראה לכאורה דר"י אאדם קאי אע"ג דלא קאי אלא אבהמה הבלתי נזכרת בדברי ת"ק, דמשום הכי קתני רי"א כי ענין בפני עצמו הוא, לרמוז דאוי לרשע ואוי לשכנו:
קריאה במקור
הון עשיר על משנה סנהדרין · פרק 9 · משנה 3
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Hon Ashir, Amsterdam, 1731
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002072341/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 7aa088bb8861592b0e091ec5b08f7073827a33c8dc64120dba1e6f3c9f963848