הטמאות והטהרות. בהם נכלל האסור והמותר, דבכל התורה כלה מצינו שעל דבר האסור כתוב לא תטמאו בהם (ויקרא יא, מג). לטמאה בהם (שם יט, לא). ונטמתם בם (שם יא, מג). והכשר והפסול נכנס תחת סוג האסור והמותר, כי מה שהוא כשר מותר לעשות בו אותו דבר הצריך לו, ואיפכא בפסול. ובזה נתישבה קושית התי"ט ועוד תמיהה אחרת הדומה לה:
קריאה במקור
הון עשיר על משנה סנהדרין · פרק 4 · משנה 2
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Hon Ashir, Amsterdam, 1731
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002072341/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 7aa088bb8861592b0e091ec5b08f7073827a33c8dc64120dba1e6f3c9f963848