קריאה במקור

משנה שבת · פרק 13

נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
1
רבי אליעזר אומר האורג שלשה חוטין בתחלה ואחת על האריג חייב. וחכמים אומרים בין בתחלה בין בסוף שיעורו שני חוטין:
2
העושה שתי בתי נירין בנירין בקירוס בנפה בכברה ובסל חייב. והתופר שתי תפירות והקורע על מנת לתפור שתי תפירות:
3
הקורע בחמתו ועל מתו וכל המקלקלין פטורין והמקלקל על מנת לתקן שיעורו כמתקן:
4
שיעור המלבן והמנפץ והצובע והטווה כמלא רוחב הסיט כפול והאורג שני חוטין שיעורו כמלא הסיט:
5
ר' יהודה אומר הצד צפור למגדל וצבי לבית חייב וחכמים אומרים צפור למגדל וצבי לבית ולחצר ולביברין. רבן שמעון בן גמליאל אומר לא כל הביברין שוין. זה הכלל מחוסר צידה פטור ושאינו מחוסר צידה חייב:
6
צבי שנכנס לבית ונעל אחד בפניו חייב נעלו שנים פטורין. לא יכול אחד לנעול ונעלו שנים חייבין ורבי שמעון פוטר:
7
ישב האחד על הפתח ולא מלאהו ישב השני ומלאהו השני חייב. ישב הראשון על הפתח ומלאהו ובא השני וישב בצדו אף על פי שעמד הראשון והלך לו הראשון חייב והשני פטור. הא למה זה דומה לנועל את ביתו לשומרו ונמצא צבי שמור בתוכו:
על הנוסח והמהדורה
מהדורה
Mishnah, ed. Romm, Vilna 1913
רישיון המהדורה
Public Domain
ייחוס ומקור המהדורה
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001741739

הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.

כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.

הספר בספריא · תנאי הרישיון · קובץ המהדורה במאגר

SHA-256: 76652d66f11233ffab3f6b9f023484fd53e3b588280b0734b339d6e767db8c63