ואת אורחיו. אצטריך לאשמועינן, אע"ג דלא נתחייב במזונותיהן כפועלים, אמרו רבנן דישלם להם דמי סעודתן כאילו אכל חולין של אדם אחר שהוא היה חייב לפרוע אותם שהרי קנו סעודה זו במה שמשלמים קרן וחמש לכהן אף אם ירויחו שעל אכילתם אותה כבר כתב התי"ט בשם הירושלמי שאינה חשובה אכילה כיון שהיא דבר איסור:
קריאה במקור
הון עשיר על משנה תרומות · פרק 6 · משנה 3
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Hon Ashir, Amsterdam, 1731
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002072341/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 81b1884524eb389eb0f79d1057b8774bf76e7c67edcff352c071357b02d8fe35