המשמרת של יין אסורה וכו'. גרסינן בירושלמי (ה"ג מג.) המשמרת של יין, ר' נחמיה אומר אם היתה פקוקה מלמעלה אעפ"י שהיא פתוחה מלמטן. ר' יהודה אומר אם היתה התחתונה מכוסה אעפ"י שהעליון מגולה מותר, מפני שארס נחש עומד בשבכה ועמד מלמעלה. א"ר אלעזר בשלא טרף אבל אם טרף אסור, ע"כ. ופירושו לע"ד הוא, אם היתה פקוקה מלמעלה, דהיינו מכוסה, אעפ"י שהיא פתוחה מלמטה, כי נקבי המשמרת פתוחים הם שדרך שם יורד המשקה לכלי התחתון, מותרת, ולא חיישינן שיעלה הנחש במשמרת דרך מטה, ואף כי רחוקה היא מן הכלי שהיין יורד לתוכו, ואותו כלי פתוח שדרך פתחו יורד היין בתוכו, אין בו משום גלוי הואיל והיין היורד בו דרך נקבי המשמרת עושה טיף טיף, ואמרינן בע"ז דף ל' ע"ב אמר שמואל מי טיף טיף אין בהם משום גלוי, ופסקה הרמב"ם בפ' י"א מ"ה רוצח ושמירת הנפש (ה"ח). מכלל דאם היתה המשמרת מגולה יש בה משום גלוי, ואעפ"י שהיא מכסה פי הכלי שבו יורד היין, לא אמרינן שיהיה הארס נשאר למעלה במשמרת ושהיין יורד ממנה נקי. ור' יהודה אומר אם היתה התחתונה מכוסה וכו' מותר, דס"ל דאמרינן הכי, והא דבעי כסוי לתחתונה, אפשר דהוא משום דאמרינן בש"ס הנ"ל אמר רב אשי והוא דעביד טיף להדי טיף טיף. ופי' רש"י שהטפות יורדות זו אחר זו תכופות ורדופות, ופסקו הרמב"ם בפ' הנ"ל, וחיישינן דילמא לא יהיו הטיפות היורדות תכופות ורדופות תדיר, כי לפעמים יתעכבו השמרים. א"ר אלעזר הא דאמרינן שארס נחש עומד בשבכה, היינו כשלא טרף, שלא עירב היין שבמשמרת אחר שנתגלה, לשון בצים טרופות, אבל אם עירב בתוך המשמרת אסור, שעל ידי סכסוכו ביין מערבב הארס בתוכו ומורידו דרך נקבי המשמרת עם היין, כן נראה פי' שיטה זו, אלא שצריך לגרוס ר' יהודה במקום ר' נחמיה, ור"נ במקום ר"י. שהרי דעת ר"י דהכא הובאה בבבלי בסוכה דף נ' ע"א וכן בבתרא דף צ"ז ע"ב בשם ר' נחמיה, וכן ממשנתנו זאת משמע דהיתר גלוי המשמרת הוא ר' נחמיה, ויהיה א"כ ת"ק דאסר, ר"י בר פלוגתיה.
ועתה נדקדק לישנא דמתניתין, דקתני המשמרת של יין אסורה, ולא קתני יין מגולה שסננו אסור ור"נ מתיר. ונראה דמתניתין אתא לאפוקי מדר"א דאמר דדוקא אם טרף אסור, ולפי זה אם נתגלה כבר והוא נתנו במשמרת לסננו יהיה אסור, שהרי מתערב בנתינתו לתוכה ויורד הארס עם היין. אבל אם לא נתגלה היין במקום אחר אלא במשמרת עצמה, שלא נטרף אלא נח היין במקומו אחר שנתגלה, לר"א יהיה מותר. ות"ק ס"ל דאפילו הכי אסור, ולפיכך אמר המשמרת של יין אסורה, פי' דהגילוי הבא במשמרת עצמה אסור, אעפ"י שלא נטרף היין אלא שנח במקומו, וכ"ש אם נתגלה במקום אחר והוא טרף היין ונתנו במשמרת. ור"נ מתיר מ"מ, אפילו נתגלה במקום אחר, ע"י סינון המשמרת, כמבואר בש"ס דסוכה דף הנ"ל בפי' דזו היא סברת ר"נ. וה"ט דלא תנן ור"נ מתירה, דומיא דרישא דקתני אסורה, דהוה קאי אמשמרת שנזכרה, שהיין נתגלה בה דווקא, אבל אם נתגלה במקום אחר וסננו לא התיר, אלא קתני מתיר דמשמע בכל ענין אפילו נתגלה במקום אחר. נמצא לפי זה דמתניתין כלה רבותא קמל"ן, לת"ק דאסר אפילו בנתגלה במשמרת עצמה שלא טרף ביין, ולר"ן דמתיר אפילו נתגלה במקום אחר והוא טרף ביין לסננו במסננת:
ועתה נדקדק לישנא דמתניתין, דקתני המשמרת של יין אסורה, ולא קתני יין מגולה שסננו אסור ור"נ מתיר. ונראה דמתניתין אתא לאפוקי מדר"א דאמר דדוקא אם טרף אסור, ולפי זה אם נתגלה כבר והוא נתנו במשמרת לסננו יהיה אסור, שהרי מתערב בנתינתו לתוכה ויורד הארס עם היין. אבל אם לא נתגלה היין במקום אחר אלא במשמרת עצמה, שלא נטרף אלא נח היין במקומו אחר שנתגלה, לר"א יהיה מותר. ות"ק ס"ל דאפילו הכי אסור, ולפיכך אמר המשמרת של יין אסורה, פי' דהגילוי הבא במשמרת עצמה אסור, אעפ"י שלא נטרף היין אלא שנח במקומו, וכ"ש אם נתגלה במקום אחר והוא טרף היין ונתנו במשמרת. ור"נ מתיר מ"מ, אפילו נתגלה במקום אחר, ע"י סינון המשמרת, כמבואר בש"ס דסוכה דף הנ"ל בפי' דזו היא סברת ר"נ. וה"ט דלא תנן ור"נ מתירה, דומיא דרישא דקתני אסורה, דהוה קאי אמשמרת שנזכרה, שהיין נתגלה בה דווקא, אבל אם נתגלה במקום אחר וסננו לא התיר, אלא קתני מתיר דמשמע בכל ענין אפילו נתגלה במקום אחר. נמצא לפי זה דמתניתין כלה רבותא קמל"ן, לת"ק דאסר אפילו בנתגלה במשמרת עצמה שלא טרף ביין, ולר"ן דמתיר אפילו נתגלה במקום אחר והוא טרף ביין לסננו במסננת: