לאחר. מדקתני לאחר, ש"מ שהרהורי דברים היו כאן, והיינו הק"ו שעשה ב"ה שכתבו הרב, ולפי שנכלל במה שהקשה לו בראשונה הואיל וטהורה אסורה לזרים וכו', לא קפיד להזכירו בפירוש. ועוד רמז לנו דלעולם הלכה כב"ה, אעפ"י שלכאורה נראה דהדין עם ב"ש, כגון הכא שהשיבו ב"ש על דברי ב"ה ולא מצינו מפורש תשובת ב"ה עליה:
קריאה במקור
הון עשיר על משנה תרומות · פרק 5 · משנה 4
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
שהודו. ב"ש, מפני שלא נמצא בשום מקום אחר שיחזרו ב"ש מדבריהם שיודו לב"ה, דהכי איתא בירושלמי (ה"ב כח.), שנאו, כדי שלא נחשוד לב"ש בקשי עורף ומחזיקים במחלוקת, בראותנו שלעולם לא הודו, אלא שנדע כי מה שלא הודו לעולם, מפני שלא היה טעם ב"ה מספיק להם, ותדע שהוא כן, דהכא שנתנו להם טעם מספיק הודו:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Hon Ashir, Amsterdam, 1731
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002072341/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 81b1884524eb389eb0f79d1057b8774bf76e7c67edcff352c071357b02d8fe35