הון עשיר על משנה תרומות · פרק 7 · משנה 6

אינה מדמעת. ולכתחילה מותר לאכלה, דדמוע קל הוא, דמדאורייתא חד בתרי בטיל, וה"ט דשנה דין אכילה ודין נפילה. ודין זריעה, אצטריך לאשמועינן ההפרש שבין זרעו כלה ללא כלה:

והשניה נוהג בה כתרומה וכו'. משום וחייבת בחלה לר"מ אצטריכא, דלא תאמר הואיל ונפלה האחת בתוך החולין, ודאי היא היא היתה של חולין, והשניה תרומה ודאי, כדאמרינן לעיל גבי סאה תרומה שנפלה לתוך אחת מהן, דהחולין מותרין מכל וכל כי אמרינן דהתרומה בתרומה נפלה, ויהיה השניה הזאת פטורה מן החלה כדין תרומה ממש אפילו לר"מ, דאינו כן. ומ"מ צריכים אנו ליתן טעם, מאי שנא דבנפל סאה תרומה החולין מותרין ולא מספקינן בהו כלל, משא"כ הכא דאע"ג דאמרינן חולין לתוך חולין נפלו התרומה נשארה בספק לר"מ. והוא כי לעולם אוקי מלתא אחזקתא, ולכן בסאה תרומה דהחולין היו בחזקת חולין גמורין לא מספקינן בהו כלל מחמת סאה תרומה זו אלא אחזקתייהו קיימי, וכן התרומה אחזקתא קיימא, אבל הכא כבר אתרע חזקתייהו דחולין ותרומה זו, כי נתערבו הקופות ולא ידעינן איזו היא חולין ואיזו היא תרומה, ולכן אף כי לא אסרינן החולין אשר אחת מהן נפל לתוכ' מחמתה, מטעם זה ממש דאוקי אותם חולין אשר בתוכ' נפלו אחת מהקופות אחזקתן, מ"מ אין כח בחזקה זו להתיר הספק אשר כבר נפל בקופה אחרת, אלא אף אותה קופה הנשארת נעמידנה על חזקתה אשר היתה עומדת בספק: