עיקר תוספות יום טוב על משנה בבא קמא · פרק 4 · משנה 5

כופר. דכופר במועד כתיב. ומשלם ליורשים כו'. נ"י. והיינו דמי ניזק. ועתוי"ט:

ובמועד לעכומ"ז הוי מועד לישראל. דלא כגירסת גמרא דידן. נ"י:

וכלומר שתי פעמים. וכן הוא בגמרא:

מיתה. דבתם נמי כתיב סקל יסקל. רש"י:

בגמרא יליף להו. ודוקא בבן קיימא ודאי. אבל בן ח', ואפי' בן ט' פחות משלשים פטור. דמספיקא לא מפקינן ממונא. נ"י. ועתוי"ט:

עבד כו'. בעבד כנעני המוטבל לשם עבדות קאי. דכיון דשייך במצות חייביה רחמנא לתורא קטלא עלויה. דהא מריה דתורא הוה מחייב נמי עלויה קטלא דכיון דלאו עבדו הוא אינו בדין יום או יומים אבל אעבד עכ"ומז וה"ה שפחה לא מחייב תורא קטלא עלויהו. דאפילו נתכוין להם והרג את ישראל פטור. ולענין חיובא דבעלים הו"ל כמאן דקטליה לתוריה או לחמריה. דאי תם הוא משלם חצי נזק מגופו, מועד משלם נזק שלם מן העליה. נ"י: