קריאה במקור

עיקר תוספות יום טוב על משנה בבא קמא · פרק 4 · משנה 2

נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
1
ואינו. מסקינן בגמרא דלא תנינן בוי"ו אלא אינו מועד. ודינא קאמר דאייעד לחד מינא אע"ג דלא מתרמי ליה מינא אחרינא למחזי אי נגדן ליה אי לא. מסתמא אינו מועד. אלא לאותו מין שהועד. לו. נ"י:
2
נ"ל דבעי לפרש קטנים דבהמה מה היא. דלא תימא דקה וגסה, אלא תרוייהו בחד מינא. וה"ה באדם. ועתוי"ט:
3
לגדולים. מסתמא אפילו לגדולים דההוא מינא ולא אמרינן הואיל ופרץ בההוא מינא. ל"ש גדולים דידיה ול"ש קטנים דידיה. גמרא:
4
לשבתות. בעו מיניה כיון דמהניא חזרה דג' ימים, למסתר העדאה גמורה לדידך (בפ"ב מ"ד). הרי כו' ואינו מועד לימות החול שבינתיים מהו. מי אמרינן כיון דחזא בימות החול שבינתיים ולא נגרן סתר להו לשבתות כו' כ"ש דמהניא למסתר מקצת ימי העדאה. נ"י. ועתוי"ט:
5
ולפירוש הב' צ"ל שהעבירו לפניו בני אדם:
על הנוסח והמהדורה
מהדורה
On Your Way
רישיון המהדורה
Public Domain
ייחוס ומקור המהדורה
http://mobile.tora.ws/

הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.

כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.

הספר בספריא · תנאי הרישיון · קובץ המהדורה במאגר

SHA-256: e2ac1fac066b4aaa28b1f17a0e67883b47296488c5339b0b78d26eb92cae7981