אדם. לפי שאינן בני שלוחים. תוספ':
קריאה במקור
עיקר תוספות יום טוב על משנה בבא קמא · פרק 6 · משנה 4
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
חייב. ואע"ג דילפינן דשלוחו של אדם כמותו בכל התורה כולה. אמרינן בגמרא דשאני הכא דאין שליח לדבר עבירה דדברי הרב ודברי התלמיד דברי מי שומעין. אבל בחש"ו כיון דלאו בני חיובא נינהו לא שייך בהו דברי הרב כו'. אלא טעמא כמ"ש בסמוך:
העצים כו'. דאי לאו אחרון, קמא לא עביד מידי. רש"י:
הרוח. ופירוש בירושלמי דוקא ברוח שאינה מצויה והיא שאין העולם מתנהג בה תמיד אלא לפעמים. אע"פ שהוא בא בעתים הרבה. ואצ"ל רוח סערה שאינה נושבת אלא לעתים רחוקים. המגיד:
עצים כו'. מדכתיב הקמה אייתר שדה לגופו של קרקע דהיינו ליחכה נירו וסכסכה אבניו. גמרא:
גבוה ד"א. מעצי הדליקה. גמרא:
או נהר. י"א דבעינן רחב שמונה אמות ויש בו מים. וי"א אם הוא רחב ח' אפילו אין בו מים ואם יש בו מים אפילו כל שהוא:
בתוך שלו. אע"ג דעד השתא נמי בתוך שלו איירינן (דבשל חברו אפילו עברה גדר חייב ואין לו שיעור) מ"מ הואיל וטעם הפטור דהכא משום דבתוך שלו הוא נקט מלתא בטעמא. ועתוי"ט:
בית כור. אם יש לו חצי בית כור לכל רוח פטור. רש"י:
שש עשרה אמה. לא באמצע ט"ז קאמר דהא מוקמינן לרישא דתנן דרך הרבים כותיה והתם אמצע מאן דכר שמיה. ומדר"א נשמע נמי לר"ע דבתריה:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- On Your Way
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- http://mobile.tora.ws/
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: e2ac1fac066b4aaa28b1f17a0e67883b47296488c5339b0b78d26eb92cae7981