קריאה במקור

יכין בבא בתרא · פרק 10 · סעיף 53

נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
1
ולא יודע כחו של זה
שיפסיד המלוה אם יכתבו שטר החדש מזמן דהשתא, וס"ל דדוקא היכא דבאמת נשרף או נמחק שט"ח. כותבין שטר אחר בב"ד, אבל לקורעו לכתחילה אדעתא דהכי למכתב לו שטר אחר, אטרוחי בי דינא בכדי לא מטרחינן. וקיי"ל דאם הגיע זמן הפרעון כבר, הברירה ביד המלוה, או שיכתבו ב"ד שטר חדש מזמן ראשון, או שיכתבו שובר, ואם לא הגיע זמן הפרעון של סך הנשאר עדיין, אז הברירה ביד הלוה, או להחליף לו השטר או לכתוב הפרעון ע"ג השטר עצמו [נ"ד ש"ך סק"ב]. וכל זה בפרע מקצת, אבל ברוצה לפרוע הכל והשטר נאבד, יכתוב שובר, ואם הלוה טוען ברי שהשטר ביד המלוה, נשבע המלוה היסת שאינו יודע היכן הוא, דבישנו בידו פטור מלשלם עד שיחזירהו לו. ואפילו כשהשטר בעיר אחרת, י"א שפטור מלשלם עד שיחזירהו לו. מיהו כשהלוה אינו רוצה לשלם עד שיחזיר לו השטר תחלה, והמלוה אומר שישלם תחלה, ישליש השטר ואח"כ יפרע הלוה [נ"ד]:
על הנוסח והמהדורה
מהדורה
Mishnah, ed. Romm, Vilna 1913
רישיון המהדורה
Public Domain
ייחוס ומקור המהדורה
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001741739

הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.

כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.

הספר בספריא · תנאי הרישיון · קובץ המהדורה במאגר

SHA-256: 5baf74ae84c4d9d7e4f16ea82f5c36beab8b9f3294624db65b3fcd0bec44be04