לא יטול מהם. דהוי ספק מוכן ואסור באכילה, ומשום הכי לא יטול מהם, שכל שאסור באכילה אסור בטלטול. ומעשה בגוי א' וכו' ואמר מותרים הם. בטלטול, מכלל דבאכילה גם הוא הורה לאסור, משום ספק מוכן. ואע"ג דמ"מ פליג את"ק דס"ל דאסורים אף בטלטול, דמכח זה אמרו בש"ס (דף כד.) חסורי מחסרא ורבן גמליאל מתיר, מ"מ לא רצה התנא לשנותו בפירוש, כדי שלא נטעה לפרש כמ"ש (כ)[ב]רמשא בבה"מ מותרים באכילה, אלא כמו שאמר בצפרא דחזר בו ואמר מותרים בטלטול, כדאיתא בש"ס (שם:), וזה נדענו בהזכירו דברי ר"ג במעשה לבד ובויו, דנראה כאילו הוא ראיה לדברי ת"ק, וא"א שיהיה במעשה הזה שום ראיה, אלא כשנפרש דמותרים דאמר ר"ל בטלטול, וכדפרשנו:
קריאה במקור
הון עשיר על משנה ביצה · פרק 3 · משנה 2
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Hon Ashir, Amsterdam, 1731
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002072341/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 044eeaa1f021bd8dd77750c694c8e772bddc24f58c5062e2a4f7508c732a6772