אבל מטהו. נראה דארחא דמלתא נקט, דבשובך אחד אינו צריך להוליך הסולם מחלון לחלון, כי מסתמא סמוכים הם ודי בהטיה, וה"ה אי בעי הולכה, דשרי לב"ש:
קריאה במקור
הון עשיר על משנה ביצה · פרק 1 · משנה 3
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
עומד ואומר זה וזה אני נוטל. כתב הרב, מחלוקת בבריכה ראשונה. ולא סיים, ובש"ס (דף י.) קאמר, אבל בבריכה שניה לכ"ע בעומד ואומר זה וזה אני נוטל סגי. ואפילו הכי אין להקשות טעמא דב"ש אתא לאשמועינן, דהא נפקא מינה לב"ה, דלא סגי בבריכה שניה לומר מכאן אני נוטל כמו שמוכיח בש"ס (שם), אלא צריך שיהיה עומד ואומר זה וזה אני נוטל:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Hon Ashir, Amsterdam, 1731
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002072341/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 044eeaa1f021bd8dd77750c694c8e772bddc24f58c5062e2a4f7508c732a6772