הון עשיר על משנה ביצה · פרק 4 · משנה 1

אבל מביא הוא על כתפו או לפניו. פירשו המפרשים לפניו, בידו. ומלבד מה שהקשה התי"ט דמאי שנא מסיפא, דתנן בידו בפירוש. יש לתמוה דהוי זו ואין צ"ל זו, דהרי על כתפו מחזי עובדא דחול יותר מבידו. ועוד תמהני דבסיפא תנן ולא יפשיל את הקופה לאחוריו, ולפי פירוש המפרשים היינו על כתיפו דהתיר הכא, וא"כ הוא מפני מה שינה התנא בלשונו. והנה בנוסח המשנה דירושלמי גרסינן על כתיפו לפניו. ולפי גירסא זו משמע דשניהם דבר אחד הם, והכי פירושו דשרי להביא על כתפו, וכדי שלא נטעה לפרש דהיינו לאחוריו כדרך המביא דברים הרבה על כתפו דמשלשם לאחוריו, קתני לפניו דפירושו על הכתף ממש, דהוי כאילו הם לפניו, וכ"ש בידו ממש, אבל בתבן להיות שהיא בתוך הקופה אפילו בכה"ג דשרי על הכתף בכדים אסירא, אלא דווקא בידו הוא דשרי. והא דנקט התנא בתבן לאחוריו, הוא משום דבכה"ג לא שכיח כמ"ש התי"ט, אבל אין הכי נמי דאי שכיח אסור כמו לאחוריו, מפני שהוא בתוך הקופה. ולפי מה שפרשתי אתי שפיר וכן המוליך את התבן לא יפשיל את הקופה לאחריו, דבכה"ג ממש הוא דאסור בכדים, ואף לפירוש המפרשים אפשר דהוי דינא הכי, אלא דלדבריהם אין לשון המשנה מדוקדק:

וכן המוליך את התבן. פי' הר"ב, לבהמה או להסיק. ודרך הבהמה להיות חוץ מהבית, וההבערה שהיא לצורך אכילה היא בבית, וידוע הוא כי חייב אדם להאכיל את בהמתו קודם שיאכל הוא, ולכן שינה בתבן ופתח במוליך וסיים במביא, משא"כ ביין:

אבל מביאה בידו. בתוך הקופה, והא דלא התירו בכה"ג ביין, י"ל משום דביין אפילו בכי האי גוונא לא מקרי משנ[ה](א) מעובדא דחול, משא"כ בתבן, דעובדא דחול הוי בה דווקא בהפשלת קופה לאחוריו, או על כתפו: