מלאכת שלמה על משנה סוטה · פרק 2 · משנה 3

מאיזה מקום כותב מאם וכו'. ביד פ"ג דהלכות סוטה סי' ח'. בפי' רע' ב ז"ל דבור המתחיל מאש וכו' דמשמע הא אם שכב לא תנקי. אמר המלקט הכי מסיק בגמ' דאע"ג דר"מ לא דריש מכלל לאו אתה שומע הן שאני הכא דכתיב הנקי בלא יו"ד בין ה"א לנו"ן דמשתמע הנקי אם לא שכב ותדרוש הכי טומאה תחת אישך הנקי כלומר חנקי כלומר דמלת חנקי קאי אקרא דסמיך ליה בתריה וה"ק חנקי ממי המרים ואת כי שטית טומאה תחת אישך. עוד בפי' רע"ב ז"ל האלות לרבות קללות הבאות מחמת ברכות. אמר המלקט בגמ' דרשי' הכי אלה למעוטי קללות שבמשנה תורה ושבתורת כהנים האלה למעוטי צואות וקבלות דס"ל לר"מ הֵא דכתיב גבי האלות דכתיבא גבי רבוייא דְהָא האלות קאי אוכתב רבוייא הוא לרבות קללות הבאות מחמת ברכות אבל הֵא דהאֵלֶה דכתיבא גבי מיעוט דְהָא אלה מיעוטא הוא הֵא דידיה נמי מיעוטא הוא. עוד בסוף דבור האחר דדריש את לרבות צואות וקבלות. אמר המלקט ור"מ דהוא ת"ק אתים לא דריש:

ר' יהודה אומר כל עצמו. לישנא בעלמא הוא כלומר היה זהיר וכו' ואפילו אם לא שכב איש אותך והנקי לא היה כותב וכ"ש והשביע הכהן:

ואינו כותב ואמרה האשה אמן אמן. שהוא סוף המקרא הזה רש"י ז"ל. בפי' רע"ב ז"ל ולא קבלות הבאות מחמת ברכות. אמר המלקט צריך להיות ולא קללות הבאות וכו' וכלומר דס"ל לר' יהודה דהא דהאלות נמי למיעוטא. ובסוף לשונו ז"ל ולא קללות הבאות מחמת ברכות. אמר המלקט ומלת דאלה למעוטי קללות שבמשנה תורה ושבתורת כהנים ודא דהאלה למעוטי צואות וקבלות. ור' יוסי ס"ל הֵא דהאלה לאו למעט אלא אורחא דקרא הוא ומודה ר' יהודה גבי תפילין דהכל בכתב אפי' צואות דהא כתיב וכתבתם ואפי צואות כגון וקשרתם וכתבתם הכל במשמע הכי איתא בפ' היה קורא (ברכות דף י"ו:)