כיצד האי כיצד ושל חליצה הוי כמו מניין. וברכות כ"ג ופרשת המלך לא נתבאר בתלמוד מנלן דבלשון הקדש. ותוי"ט הכריח דבברכות כ"ג לאו דוקא אלא הקריאה שהוא קורא בתורה הוא דבעינן בלשון הקדש ולזה אין צריך ראיה דהא קיימא לן דדברים שבכתב אי אתה רשאי לאמרן על פה וכן הטעם בפרשת המלך:
קריאה במקור
מלאכת שלמה על משנה סוטה · פרק 7 · משנה 3
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
נאמר כאן וענית ואמרת ולהלן הוא אומר וענו הלוים ואמרו מה עניה האמירה להלן בלשון הקדש וכו' בגמ' בעי ולוים גופייהו מנלן ומשני אתיא קול קול ממשה כתיב הכא קול רם וכתיב התם גבי מתן תורה והאלהים יעננו בקול מה להלן בלשון הקדש דהא בלשון הקדש נתנה תורה אף כאן בלשון הקדש. וכתבו התוס' ואין לומר אדרבא נילף קול קול משבועת הפקדון דעניה וקול מעניה וקול גמור ואין דנין עניה וקול מקול גרידא ע"כ. ור' יהודא לא גמיר ג"ש דקול קול ויליף דלוים בלשון הקדש מיבמה דכתיב בה ככה בג"ש דעניה עניה. ועיין במ"ש בפ' מצות חליצה סי' ג'. וביד פ"ג דהלכות בכורים סי' י':
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Mishnah, ed. Romm, Vilna 1913
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001741739
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 72b7116db4823a3386dcddf95a1ebcd4ffa1c0c430f36ed111c9a170b80222d1