הון עשיר על משנה חולין · פרק 3 · משנה 7

רבי יוסי אומר ושמו חגב. התי"ט כתב דהרא"ש (סי' סו) הוכיח דלא פליג. והאמת כך הוא, דמדלא נקט ת"ק ראשו ארוך, ש"מ דאייתר חגב לשמו חגב כדאיתא בש"ס (דף סו.), זו היא הוכחת הרא"ש. והכא לא עלה בידי למצוא טעם אמאי דלא תני אמר ר' יוסי, וגם א"א לומר דלא כדברי הרא"ש מן הטעם שהעתקתי, ודוחק הוא לומר דהין הכי נמי דפליג וחגב דריש ליה למלתא אחריתי, דלא יש לזה גילוי בש"ס. ואין לומר, אלא דאי הוה קתני אמר ר"י ושמו חגב, איכא למטעי ולמימר דכללא יהיב דכל ששמו חגב ודאי אית ביה כל הסימנים הללו, ונפקא מינא למאן דמשכח חגב דרגליו וקרסוליו וכנפיו חתוכות, דכל דקרו ליה חגב ודאי טהור הוא, ואינו כן, דאפשר דיקרא חגב ולא יהיה לו סימנים הללו. לכך קתני ר"י אומר ושמו חגב, דמוכח מלשונו דמוסיף עוד סימן על הסימנים האמורים, ודוק. או אפשר דהוי איפכא, ובהא פליג את"ק, דלת"ק לא סגי בשמו חגב להבחין בין הטהור לטמא כי לא חזי שאר הסימנים, לכך לא הזכירו אע"ג דאף הוא ס"ל דבעינן שמו חגב, ולר"י סגי, דס"ל דליכא חגב דיהיה שמו חגב שלא יהיה בו גם כן שאר הסימנים, אע"ג דאפשר שימצא חגב שיהיה בו כל סימני טהרה ולא יהיה שמו חגב, וחגב כי האי טמא הוא דהא בעינן שיהיה גם כן שמו חגב, לכך קתני ליה בלישנא דפליג, וזה נלע"ד אמיתי: