גר"א על פרקי אבות · פרק 5 · משנה 4

עשרה נסים כו'. שנצלו מעשר מכות ובכולם כתיב לבד מכנים. בדם. ולא יכלו מצרים לשתות. ובצפרדעים. ובכה ובעמך. ובערוב. והיפלתי כו' ושמתי פדות. ובדבר. והפלה ה' כו' וישלח פרעה כו'. ובשחין. כי היה השחין בחרטומים ובכל מצרים. בברד. רק בארץ גשן גו'. ובארבה. ומלאו בתיך ובתי כו'. ובחשך ולכל בני ישראל היה אור במושבותם. ובכורות. ולכל בני ישראל גו' למען תדעון וראיתי את הדם ופסחתי עליכם גו' וכיוצא:

ועשרה על הים. באדר״נ. א' נעשה נקבים כמ״ש נקבת במטיו ראש פרזיו. הב' שנעשה בקעה. שנאמר בקע ים ויעבירם. כבהמה בבקעה תרד. הג' שנעשה גזרים שנאמר לגוזר ים סוף לגזרים. הד' שנעשה חומר שנאמר דרכת בים סוסיך חומר מים רבים. הה' שנעשה מדבר שנאמר ויוליכם בתהומות כמדבר הו' שנעשה פירורים שנאמר אתה פוררת בעזך ים. הז' שנעשה סלעים שנאמר שברת ראשי תנינים על המים ואין משתברין אלא על הסלעים. הח' שנעשה יבשה שנאמר ובני ישראל הלכו ביבשה בתוך הים ונאמר הפך ים ליבשה. הט' שנעשה חומות שנאמר והמים להם חומה כו'. העשירי שנעשה נאדות שנאמר נצבו כמו נד נוזלים והיו יוצאין להם מים מתוקים כמ״ש ונוזלים מן לבנון:

ועשרה על הים. באדר״נ. הא' שהרעים עליהם בקולו נפלאות שנאמר (תהילים י״ח:י״ד) וירעם בשמים ה' ועליון יתן קולו כו'. הב' שנגלה בקשת שנאמר עריה תעיר קשתך'. הג' בחצים שנאמר וישלח חיציו ויפיצם. הד' וה' בחרבות ורמחים שנאמר ברקים רב ויהומם ואין ברק אלא חרב שנאמר חרב כו' למען היות לה ברק כו'.. הו' וז' במגן וצנה שנאמר החזק מגן וצנה וקומה בעזרתי. הח' בחנית שנאמר לנגה ברק חניתך. הט' וי' בברד וגחלי אש שנאמר ממנה נגדו עביו עברו ברד וגחלי אש והוא במקום אבנים וקלעים:

עשרה נסיונות כו'. כמ״ש בערכין (ט״ו א') שנים בים א' בירידה המבלי אין קברים כו' וא' בעליה וימרו על ים כו' ונאמר וירא ישראל כו' ויאמינו. שנים במים במרה וברפידים שנים במן שנים בשליו בראשון ובשני בשבתנו על סיר כו' והאספסוף כו' בעגל ובמרגלים: