תוספות רבי עקיבא איגר על משנה עירובין · פרק 2 · משנה 4

[אות יב] ברע"ב ד"ה לבאר. דאיכא תרתי למעליותא. דאף ברבים דוקא באר משום דבעינן מידי דחזיא לאדם:

[אות יג] ברע"ב בא"ד וכן הלכה. ומתני' דריש פירקין עושין פסין לביראות לא דשני מיני באר דרבים ודיחיד אלא לביראות דעלמא ורק בשל רבים. גמ':

[אות יד] ברע"ב בא"ד או עושה מחיצה. ע' תוס' שבת (דף צ"ט ע"ב) ד"ה אא"כ דדייקי מברייתא דהתם דקתני בור ברה"ר עמוקה עשרה ורחבה ארבע אין ממלאים הימנה בשבת אא"כ עשו לה מחיצה גבוה י"ט ומדקתני עמוקה י' הא גם באינה עמוקה אסור למלאות ממנה דהוי מכרמלית לרה"ר. ע"כ משום דבעמוקה י' בעי' עשו מחיצה ממש ולא פסין דלא מהני בבור דיחיד אבל בכרמלית מהני פסין דלא החמירו כ"כ עיי"ש. מדלא הזכירו דמהני לעולי רגלים משמע דבכל ענין שרי ובאמת לא ידעתי הא דנקטו דבעמוקה יו"ד בעי' מחיצה ולא פסין דלא התירו רק בבאר או בבור הרבים ולא כתבו בפשוטו דלא התירו רק לעולי רגלים (לפ"ז לדידן דלית לן רה"ר יהיה היתר בפסין וצ"ע לדינא שלא נמצא חידוש דין זה בפוסקים):

[אות טו] בתוי"ט ד"ה לבאר הרבים. והקשו בתוס' כמ"ש הרע"ב במשנה דלעיל. במח"כ משם ליכא קושיא דהתם השיבו רבנן לר"י דבבאר (דמיניה מיירי מתני' דלעיל) אפי' כיריים שרי דדמי לדיר וסחר ובזה כתב הרע"ב הואיל ומימיהן ראויות לשתיות אדם וכן מבואר ברש"י ותוס' שם. וא"כ מה"ט בעי' ראוי לשתית אדם שיהיה מוקף לדירה ואף דלא התירו אלא לבהמת עולי רגלים מ"מ מקרי מוקף לדירה דבחול שותים ממנו בנ"א. אבל קושייתם רק אהא דאמר שמואל דלא התירו אלא לבאר מים חיים בלבד והיינו דפסק כריב"ב דמתני' וס"ל דריב"ב ס"ל דתרתי בעי' באר ורבים אבל בור רבים לא דבזה ליכא למימר משום דעביד דמפסקי דבשל רבים דמדכרי אהדדי ליכא חשש. (כ"כ תוס' בר"פ ד"ה בור לחוד) ומשנינן דבעי' מידי דחזי לאדם וע"ז הקשו דלמא באמת בעינן חזי לאדם דאמאי ב' סאתים ובפחות לא מהני בור דבעינן דוקא חזי לאדם והא לא הותר להעלות לשתיית אדם. והוא ברור. ועכ"פ זהו ברור דאף דרע"ק ס"ל דלבור רבים מהני פסים זהו רק בב"ס אבל ביותר מזה לא כיון דלא חזי לאדם לא הוי דירה וכן מבואר להדיא בתוס' בר"פ בד"ה אפי' י' כורין וכו' ואין להקשות וכו'. ולפ"ז תמוה לי דאמאי פסק שמואל כריב"ב דבור דרבים לא הא ליכא ראי' מריב"ב נגד רע"ק ביסוד זה אם להתירא פסי ביראות בעי' חזי לאדם. דהא י"ל דטעמא דריב"ב דלשיטתיה דס"ל במתני' שלאח"ז דבית סאתים (ובתוס' שם כתב דה"ה לפחות מב"ס) בעי' שיהא שם שומירה או בית דירה. א"כ ממילא בעי' באר דוקא דבבור דלא חזי לאדם ליכא דירה וכמו דאמרינן הכי לרע"ק ביתר מב"ס ה"ה לריב"ב בב"ס ורע"ק לשיטתיה דסבירא ליה לקמן במתני' אפי' אין בה א' מכל אלו מטלטלים בתוכה משום הכי מהני בבור דרבים ואם כן אנן דפסקינן לקמן כרע"ק דלא בעינן שומירה וב"ד ראו לפסוק הכא ג"כ כרע"ק. ומה"ת להמציא פלוגתא חדשה כיון דבאמת לריב"ב לשיטתיה אי אפשר להתיר בבור דליכא דירה. והיינו מרויחים גם כן הא דקתני ועוד אמר ריב"ב ופרכי' עלה מאי ועוד דהא הוי ב' ענינים. דהא י"ל דבאמת הוי ענין א' דזה בזה תליא דמה"ט לא מהני פסים בבור רבים דליכא היקף דירה. ואפשר לומר דע"כ אין זה טעם דריב"ב דא"כ איך אמר ולשאר עושים חגורה דהיינו בין באר בין בור. מה מהני חגורה בבור הא מ"מ לא הוי היקף לדירה. אולם מ"מ היא גופא קשה באמת אמאי מהני חגורה בבור הא לא הוי היקף לדירה ודוחק לומר דמה דקאמר דבבור מהני חגורה היינו באמת היכא דיש שם ג"כ שומירה או ב"ד בזה התירו חגורה. וצע"ג: