מלאכת שלמה על משנה כריתות · פרק 5 · משנה 4

חתיכה של חולין וחתיכה של קדש תוס' פ"ק דסוכה דף ו' ודפ' כל היד (נדה דף ט"ו) וירושלמי פ' החולץ דף ה' רק שאינו מוזכר שם ר"ע:

זה מביא אשם תלוי וזה מביא אשם תלוי דברי ר"ע לעיל בפ' ספק אכל דף י"ח כתוב בתוספי הרא"ש ז"ל השני מביא אשם תלוי שלא מן הדין קאמר כי ההיא ברייתא דהתם ור"ע ס"ל כר"א דאמר לקמן בפ' בתרא מתנדב אדם אשם תלוי ומייתי ומתנה כדמשני התם בגמרא אי אכל ראשון חולין ודאי השני אכל קדש ונהוי ליה כפרה מספיקא ואי ראשון קדש אכל הא דלשני לא הוי חולין בעזרה דאומר דלהוי נדבה כדברי ר' אליעזר ע"כ:

רש"א שניהם מביאים אשם א'. ר"ש ור"י תרוייהו סברי דאין מביאין אשם תלוי על ספק מעילות ואשם ודאי בעי ידיעה בתחלה ובהא פליגי ר"ש סבר דמיקרי שפיר ידיעה כיון שבודאי אחד מהן אכל קדש ובשבילו יהיה האשם וכן הוי טעמא גבי חטאת דלכ"ע בעי ידיעה בתחלה וקאמר שניהם מביאים חטאת אחת אלמא חשיב ליה ידיעה ור' יוסי סבר דלא מיקרי ידיעה כיון דאין ידוע מי הוא החוטא. וקשה לר"ע דאמר זה מביא אשם תלוי וזה מביא אשם תלוי אמאי אין שניהם מביאים אשם אחד על תנאי ובין מיקרי ידיעה ובין לא מיקרי ידיעה הא לא בעי ר"ע ידיעה בתחלה. וי"ל דאה"נ דר"ע מודה דבין שניהם יכולין להביא אשם בתנאי ויפטרו. אבל אתא לאשמועינן שאם האחד איננו כגון שמת או הלך למדינת הים שמביא אשם תלוי על ספק מעילתו. ומיהו קשה כיון דאיירינן בחתיכה אחת דהויא מעילה מועטת א"כ אמאי אינו מביא אשם תלוי עם מעילתו ויפטר לעולם. וי"ל דאה"נ שכך יעשה אלא אתא לאשמועינן דיכולין להביא אשם תלוי דסד"א ידיעה מיקרי דשניהם יודעים ודאי שאחד מהם אכל קדש ולא מצי לאתויי אשם תלוי קמ"ל תוספי הרא"ש ז"ל. וביד פ"ט דהלכות שגגות סימן י"ב: