מלאכת שלמה על משנה כריתות · פרק 5 · משנה 8

חתיכה של חלב וחתיכה של חלב נותר וכו' מביא שלש חטאות גמרא א"ל רבא לרב נחמן ולייתי נמי אשם ודאי מעילה בהדי שלש חטאות דנותר דקדש הוא דהא יש אוכל אכילה אחת דקתני ביה נותר וקתני מביא ד' חטאות ואשם אחד ומשני ההיא מיירי באכילה גסה פירש שאכל שיעור שוה פרוטה או יותר והכא מיירי באכילה דקה שאין בה ש"פ ואב"א כאן וכאן באכילה דקה ולא קשיא ההיא מיירי בימות הגשמים דלא מסרח והכא בימות החמה דמסרח בשר נותר דהא שני ימים או יום ולילה נשתהה ולא שוה פרוטה:

רש"א זה חטאת וזה חטאת ושניהם מביאין חטאת א' תוס' פ' כל הגט דף ב"ח ודפ' התערובות דף ע"ה. ובגמרא פריך ומי אמר ר"ש איסור חל על איסור דמיחייב חטאת אנותר דחייל איסור נותר אאיסור חלב והתניא האוכל נבלה ביום הכפורים פטור ולא אתי איסור יוה"כ אע"ג דחמיר דכרת הוא לחול על איסור נבלה אע"ג דקיל הוא דלא הוי רק לאו בעלמא ומשנינן דשאני קדשים דגלי רחמנא דאיסור חל על איסור דתניא אשר לה' לרבות את האימורים ואימורין לא קאי עלייהו רק באיסור עולין וחלב דאימורין קאי עליה בכרת וקאתי איסור אכילתן בטומאת הגוף וחייל אאיסור חלב. תדע דהא אפילו רבי דאית ליה איסור חל על איסור בעלמא ה"מ איסור חמור על איסור קל אבל איסור קל על איסור חמור לא ובקדשים שמעינן ליה דאפילו איסור קל נמי חייל על איסור חמור דתניא רבי אומר כל חלב לה' לרבות אימורי קדשים קלים למעילה והויא איסור מיתה וקא חייל על איסור חלב דאיסור כרת הוא ש"מ דטעמא משום דבקדשים גלי קרא. ופרכינן והתניא רש"א אין פגול בעולין ואין נותר בעולין פירוש באימורין שעולין לגבוה ש"מ דאפילו בקדשים לית ליה איסור חל על איסור ומסיק תרי תנאי אליבא דר"ש תנא דמתניתין סבר דר"ש אית ליה איסור חל על איסור בקדשים ותנא דברייתא דקתני רש"א אין פגול בעולין ואין נותר בעולין סבר דר"ש סבר דבקדשים נמי אין איסור חל על איסור והאוכל אימורי פגול או אימורי נותר כגון כליות אינו חייב כרת אע"ג דפגול ונותר איסור חמור דכרת הן לא חיילי אאיסור עולין דהיינו שחייב להקטירן לגבוה אע"ג דאיסור קל הן דאין בהן כרת. ופרכינן ולמ"ד אין איסור חל על איסור אפילו בקדשים כל חלב לה' מאי עביד ליה ומשנינן מוקים ליה בולדי קדשים וקסבר ולדי קדשים בהויתם הם קדושים דתרוייהו בהדי הדדי קאתו איסור חלב ואיסור מעילה דהוי איסור בת אחת וקרא דאשר לה' לא דריש ליה לרבות את האימורים רק בת"כ דריש ליה לרבות את הלן ואת היוצא. ומצאתי שכתב הרגמ"ה ז"ל ומעילה איסור מיתה בידי שמים וחייל על איסור כרת ונ"מ לקוברו בין רשעים גמורים ע"כ:

ושניהם מביאים חטאת א' על הנותר בשותפות ומתנו:

ר' יוסי אומר כל חטאת וכו' והה"נ היכא דחייבין אשם ודאי אין שניהם מביאין אותה הרגמ"ה ז"ל. וביד ספ"א דהלכות שגגות:

ר' יוסי אומר כל חטאת וכו' בפ"ק דמכלתין דף ז' וכדכתיבנא התם סימן ד':