ויאכלו במומן לבעלים. רש"י. ובגמרא, דכתיב כי משתתם בהם מום בם וגו'. ותני דבי ר' ישמעאל, כל מקום שנאמר בו השחתה אינו אלא ערוה ועבודה זרה כו', וכל שאין המום פוסל בו אין דבר ערוה ועבודה זרה פוסלין כו', ומחיר אתקיש לאתנן, וטומטום ואנדרוגינוס ספיקא הוא הלכך טטה נפשך מיעשרו. וקשה דבסוף פרק ו' פסק הר"ב [דאנדרוגינוס] בריה בפ"ע הוא. ואפשר דאין הכי נמי דלהלכה אינו נכנס לדיר. ואין למדין מן הכללות אפילו במקום שנאמר בהן חוץ. ועתוי"ט:
קריאה במקור
עיקר תוספות יום טוב על משנה בכורות · פרק 9 · משנה 4
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
ובכל מקום דחשיב במשנה כלאים רגיל לדלג נדמה, כאלו הוא בכלל כלאים. תוספ':
ויתום. תימה, דכיון דמקדשים ילפינן, אמאי לא תנן ליה בשום דוכתא כו'. ובכ"מ בשם הר"י קורקוס תירץ, דבכלל יוצא דופן הוא. דבגמרא אוקמינן לה, בזה פירש למיתה וזה לחיים, וקיי"ל דאי אפשר לצמצם. א"כ אם נולד לאחר מיתה אין זה ילוד. ולכך השמיטו הר"מ ע"כ. והתנא נקטיה בחד דוכתא משום דהא איתיה על כל פנים. ועתוי"ט:
כך הגהתי. דבברייתא תני את החיה, ופירש"י, זהו הולד. ומסיים דכיון דעור מהני לולד דומה כמו שאמו קיימת:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- On Your Way
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- http://mobile.tora.ws/
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 780eac665fa00a157f10f48b027d9b76e2037da2b8aeaba2bf7f66411602f506