שוה כו'. מחלוקת הפוסקים, איכא דסברי דאין אונאה לקרקעות כלל, ולדידהו מתניתין דהכא כפשטה. ואיכא דסברי דאין אונאה עד פלג אבל בפלג איתא אונאה. ומפרש בירושלמי, דהכא שוה מנה במאתים מיירי שהוקר ועמד במאתים והלוקח רוצה לקיים המקח, ושוה מאתים במנה כשהוזל ועומד על מנה. ועתוי"ט:
קריאה במקור
עיקר תוספות יום טוב על משנה כתובות · פרק 11 · משנה 4
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
דהמותר מתנה היא, ויש לומר לשליח נתנה ויש לומר למשלח. רש"י:
ודינר. יש מפרשים דינר דוקא. ולא נהירא, כיון דאפילו פחות מכדי אונאה בטל, אין חילוק בין דינר לפחות. הראש:
מסיים רש"י, או האונאה עצמה תשעה קבין. והוא הדין אם נשאר ליתומים שם לבד האונאה תשעה קבין, דכיון דיש ליתומים קרקע שם כשיעור שדה יאמרו אין רצונינו למכור קרקע הראוי לנו. אבל אם אין האונאה ראוי להצטרף לכדי שדה, לא הפסידתן כלל:
ר' עקיבא. ששמענו ממנו בסוף פרק קמא דבבא בתרא בית רובע הוא שיעור גינה. רש"י:
ארבע מאות. אצטריך, דלא תימא דוקא ברישא דכי מכרה מנה במאתים דאסתלקא מהאי ביתא לגמרי, אבל הכא נימא דאם טעתה במנה ראשון יהא מכרה בטל אטו מנה אחרון דלא ניתי למימר מכרה קיים, קמשמע לן. גמרא, ועתוי"ט:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- On Your Way
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- http://mobile.tora.ws/
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 51e98c0b9f02084b62b39439948d84eaf8aad3649745c47a8514e5b0dc346003