ויהודית. שנהגו בנות ישראל ואע"ג דלא כתיבא. רש"י:
קריאה במקור
עיקר תוספות יום טוב על משנה כתובות · פרק 7 · משנה 6
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
דאי רצתה להאכילו ולא אכל, מציא אמרה משחקת הייתי בך וכשהיית בא לאכול הייתי מונעך. תוס' והרא"ש. והוא הדין באינך דמתניתין דוקא לאחר שעבר הוא:
וכן הוא בגמרא. ויש לגמגם למה [נקט] כהן. וברא"ש ליתא כהן. וכן בירושלמי:
וכגון דאתו סהדי ואמרו עמנו היה במקום פלוני באותה שעה שאמרת שתיקן לך. או, לא זזה ידו מתוך ידינו ולא תקנו. אבל על פי הכחשת הכהן עצמו אינה מפסדת כתובתה, דעד אחד הוא. פוסקים. ועתוי"ט:
שאינו מעושר. וכל שכן שקצים ורמשים. הר"מ. ועיין תוי"ט:
ואינה כו'. דבעון נדרים בנים מתים. גמרא. ומזה דקדק הרא"ש דכשהיא בעצמה אוכלת דבר איסור לא הפסידה כתובתה. ודת יהודית משום חציפותא וחשד זנות היא:
פרוע. דמדאורייתא כשמכוסה במטפתת שפיר דמי ואפילו ברשות הרבים ובמבוי המפולש וכו', ומדת יהודית שלא תצא לכל אלו אלא אם כן שיש על ראשה רדיד [ככל הנשים]:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- On Your Way
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- http://mobile.tora.ws/
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 51e98c0b9f02084b62b39439948d84eaf8aad3649745c47a8514e5b0dc346003