משנת ארץ ישראל על משנה תענית · פרק 1 · משנה 6

עברו אלו ולא נענו – עברו שלוש התעניות השניות ועדיין לא ירדו גשמים, בית דין גוזרים עוד שבע – תעניות, שהן שלוש עשרה תעניות על הציבור – בצירוף שתי קבוצות התעניות: שלוש הראשונות ושלוש השניות. סך כול תעניות הציבור הן שלוש עשרה תעניות. בברייתא המצויה רק בתלמוד הבבלי (יד ע"ב) חלוקים רבי ורבן שמעון בן גמליאל. לדברי רבי אין גוזרים יותר משלוש עשרה תעניות "לפי שאין מטריחין את הצבור יותר מדאי", ו"רבן שמעון בן גמליאל אומר: לא מן השם הוא זה אלא מפני שיצא זמנה של רביעה"¹⁴³האמורא רבי יוסה אומר בתלמוד הירושלמי (סד ע"ד): "על שם שאין מטריחין על הציבור יותר מדאי", ואין מביאים שם את הברייתא. . מן הדיון בגמרא עולה כי לא שנו "אלא לגשמים אבל לשאר מיני פורעניות מתענין והולכין עד שיענו". מן הראוי להדגיש שהמשניות שלנו אינן משניות מספריות. משנה מספרית פותחת במספר, כמו "ארבעה אבות נזיקים" (בבא קמא פ"א מ"א), ואילו אצלנו המספר בא לסיכום ואיננו תופס מקום מרכזי.

ומה אלו – שבע התעניות, יתירות על הראשונות – שלוש התעניות שלפניהן, ש[ב]אילו מתריעים – מתכנסים ברחובה של עיר, מתפללים, מריעים ותוקעים בשופרות כסדר השנוי בפרק הבא¹⁴⁴סדר התעניות שם המתואר בפרק שני, הסדר שבו אף תוקעים ומריעים, הוא רק בשבע התעניות האחרונות, כפי שיתבאר להלן. (איור 11). המשנה קוראת למערך התפילה והתקיעה על כל צרה שלא תבוא בלשון "מתריעים", על פי הכתוב: "וכי תבֹאו מלחמה בארצכם... והרֵעֹתֶם... לפני ה' אלהיכם" (במדבר י ט). התקיעות יש להן משמעות רבה בתפילות של התעניות, ונועלים את החנויות – כל החנויות למיניהן, אפילו החנויות לצורכי מזון, ו- בשיני¹⁴⁵ב- ל נוסף "אבל לכל דבריהם זה וזה שוים". – בתעניות ביום שני, מטים עם חשיכה – את תריסי החנויות, פותחים את דלתות החנויות.

יש שהחנויות לא נסגרו בדלת סובבת על צירה אלא בתריס שכיסה על הפתח, ולגביו הולמת הלשון "מטים". הירושלמי מפרש: "פותח אחד ונועל אחד" (סד ע"ד), ובברייתא בבבלי: "היו לו שני פתחים פותח אחד ונועל אחד" (יד ע"ב). פותחים חלקית את החנויות לקראת הערב כדי שיוכלו לקנות את צורכי המזון לארוחה בתום הצום.

ובחמישי מותרים – בתעניות שביום החמישי, מותרים כל היום, מפני כבוד השבת – שיוכלו לקנות מזון לצורכי השבת. בשני התלמודים (ירו', שם ובבלי, שם) הועלתה השאלה האם מותר כל היום החמישי לפתוח חלקית, בניגוד ליום שני שפותחים בו רק לעת ערב "עם חשיכה", או שכוונת המשנה ש"בחמישי מותרים" לפתוח כרגיל. בתלמוד הירושלמי אין תשובה, ובתלמוד הבבלי מובאת ברייתא: "תא שמע דתניא בשני מטין עד הערב¹⁴⁶בכתבי יד וראשונים: לעת ערב. ובחמישי פותחין כל היום כולו מפני כבוד השבת היו לו שני פתחים פותח אחד ונועל אחד". קרוב להניח כי כוונת הגמרא להוכיח שבחמישי פותחים את החנות כרגיל. הברייתא משתמשת במילה "פותחין" במקום במילה "מותרין" שבמשנה. שני פתחים הם דלת שיש לה שתי כנפות וניתן לפתוח את שתיהן לרווחה, או רק אחת מהן וזו פתיחה חלקית.

מן ההלכה שבחמישי "מותרים" או "פותחים" כל היום מסתבר שהקניות לצורכי השבת, כולן או לפחות בחלקן, נעשו כבר ביום חמישי (איורים 12-13).