הותזו ראשיהן אע"פ שעדיין הראש מעורה בעור הגוף. הר"מ. ופכ"מ דאל"כ פשיטא. כלומר דאע"פ שמפרכסין. אינה רבותא כלל. תי"ט.
קריאה במקור
לחם שמים על משנה אהלות · פרק 1 · משנה 6
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
ואני אומר מדוע לא. ומי יגיד לנו בטבע איזה משכן הנפש החיונית. אם במוח. או בלב. או בכבד. הלא הטבעיים נחלקו בזה. ופשיטא רבותא גדולה היא שהשמיענו התנא. ולכן גם פשיטותיה דהכ"מ. לא ברירא לי. אך מ"ש הר"מ. אינו נראה שיסמוך על הדיוק בלבד. אם שהוא דבר פשוט בעצמו. שאין חיות בעור לבדו.
אבל באמת תלמוד ערוך הוא בפיו של הר"מ. פ"ק דחולין (ד"ך) דעור אינו מעכב בהבדלה דעולת העוף. שאינו מעכב אלא דבר המעכב בשחיטה. והויא לה מתה במליקה. ובהדיא אפליגו נמי אמוראי התם. בפירושא דמתני' דהכא. ומפורש עוד בגמרא דר"פ השוחט. מנין לרבות את הראש שכבר הותז. ופרש"י דבשחיטת סימנין קרי ליה הותז.
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Jerusalem, 1978
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990012730190205171/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: b63dfa603d873200644a6a8cf60950ce1c4e2c96c22df3464dc8cc737420ddfb